בפסק הלכה תקיף ויוצא דופן שפורסם מטעם בית דין צדק בני ברק, שמים הדיינים את האצבע על תופעה מסוכנת שהפכה לשגרה בקרב נהגי ההסעות: העיסוק בטלפון הנייד תוך כדי נהיגה. הפסק, שנחתם בידי הגאב"ד הגאון רבי שריאל רוזנברג והגאון רבי יהודה סילמן, מגדיר את התופעה כקו אדום הלכתי חמור.
בפסק ההלכה נקבע כי המרדף היומיומי של נהגי ההסעות, המכונים "דרייברים", הנאלצים להישאר צמודים לקבוצות הווצאפ ולחטוף נסיעות תוך כדי נהיגה כדי לשרוד בשוק התחרותי, מהווה סכנת נפשות ממש. הדיינים קובעים במפורש כי שום רצון להשיג נסיעה או דאגת פרנסה אינם מצדיקים סיכון חיים.
"המיקל בבטיחות בדרכים עלול להיכשל בעוון החמור של שפיכות דמים ממש", נכתב בפסק ההלכה. הדיינים מתייחסים לנהגים העוסקים בכתיבה, חיוג וקריאת הודעות בטלפון בשעת הנסיעה ומסיחים דעתם מן הדרך.
הפסק מדגיש כי פרנסה אינה באה בחשבון על גבם וחייהם של הנוסעים. בית הדין קורא להעביר את ההוראה לתועלת הרבים ולהצלת נפשות.
המכתב המלא
הזהירות בדרכים היא בכלל הציווי של "ונשמרתם מאד לנפשותיכם", הן שלא יזיק והן שלא יוזק, וכל המיקל בדבר עלול להיכשל בעבירה החמורה של שפיכות דמים.
כיון שנהיגה ברכב באופן שאינו זהיר כרוכה בסכנת נפשות תמידית, הרי שמחובתו הגמורה של כל נהג ונהג להתנהג באחריות מוחלטת, לציית לתקנות התנועה והבטיחות הידועים ולא לסטות ימין או שמאל, וכל המשנה ידו על התחתונה והקולר תלוי בצווארו.
בכלל צרכי הרבים לתקן את הדרכים ולהסיר את המכשולות, ובזמן שכח בית דין יפה היה מוטל על דייני העיר לקבוע בעצמם תקנות להסדרת הבטיחות בדרכים למנוע אפילו חשש סכנה, וכיון שבדיני נפשות עסקינן וחמירא סכנתא מאיסורא, היו בית דין מתקנים את תקנות הנהיגה באופן מחמיר ביותר ועונשים בכל דרך את הנהגים הסוררים.
ומטו משמיה דמרן בעל הקהילות יעקב זצוק"ל שאם היתה סנהדרין נוהגת בזמננו היו פוסלים את רובם ככולם של הנהגים מחמת שאינם זהירים די הצורך בנסיעה בדרכים.
ולאחרונה מצוי מאד שרבים מנהגי ההסעות (דרייברים) וגם אחרים, חוטאים בעצמם ועוסקים בחיוג כתיבה ודיבור בטלפון תוך כדי נסיעה, ומסיחים את עינם ודעתם מהסכנות המזדמנות בדרך, ומסכנים את ציבור הנוסעים, ויש לטכס עצה לבער סכנה זו מקרבנו, ואיך נאמר ידינו לא שפכו את הדם הזה.
וכבר הורו זקני הדור זצוק"ל שרשות הרבים שייכת לציבור וחובתו של כל אדם להתנהג ולהשתמש בה באופן שאין בו כדי להזיק את העוברים והשבים, ולכן מותר לעשות כל טצדקי כדי להקדים רפואה למכה למגר את הסכנה למען ידעו הרבים את הדרך אשר ילכו בה.
ועל כן דעתנו שיש על כל אדם הרואה נהג כזה או אחר, אפילו קרוב או מודע, הנוהג בצורה שיש בה לסכן את הציבור או את היחיד, להתריע ולהתרות בו, ואם אינו חדל ממעשיו ישאל לחכם מה מותר לעשות להביא לכך שרישיונו יישלל ממנו ויתן את הדין על מעשיו.
וההולכים בדרך ישרה יבורכו מן שמיא שיינצלו מפגע רע ומכל מיני משחית ויגיעו למחוז חפצם לחיים ולשמחה ולשלום.
יצוין כי תופעת הדרייברים זכתה לתשומת לב רבה בחודשים האחרונים. רשות המסים עצרה חשוד מבית שמש שניהל תחנת מוניות פיראטית, והמשטרה ניהלה פעילות נגד נהגים המבצעים הסעות בשכר ללא רישיון מתאים.
בנוסף, הצעת חוק שנועדה להסדיר את שוק ההסעות הפרטיות, המכונה "חוק אובר", נתקעה לחלוטין בשל מחלוקות על מנגנון הפיצויים לנהגי המוניות הרגילים.
2 תגובות