"ה' שמר עליי"

יום השואה תשפ"ג: למרות הסכנה, כך הצליחו יהודים לקיים מצוות בזמן השואה

"ראינו את הקב"ה שם. הוא עזר לנו. החבר לידי נהרג אך אני לא. הנאצי היה יכול באותו מידה שהוא לקח את החבר להורג – לקחת אותי ובכל זאת ה' שמר עלי" • מהן התשובות ל'שאלות באמונה' ואיך יהודים שומרי מצוות השתדלו בזמן ימי השואה הנוראה  • "בני תורתי אל תשכח" (יום השואה)

ארי טננבוים | כיכר השבת |
"ה' הציל אותי". הנאצים ימ"ש התעללו ביהודים עטורי תפילין (גנזך קידוש השם)

היום הזה, יום השואה, יום גדול – מאיזה כיוון שלא נסתכל עליו, מצאנו לנכון להעמיק ולבדוק איך והאם שמרו היהודים תורה ומצוות במהלך השואה.

לצורך כך פנינו לרב יעקב פרידלנד שעוסק מזה שנים בחקר השואה ובפרט במכון גנזך קידוש השם, על מנת שייתן לנו זרקור על פועלם של היהודים שומרי התורה והמצוות במהלך שנות השואה האיומות.

הרצון לדעת יותר על הדתיים בשואה

נתחיל מהתחלה, איך הגעת לעסוק בכל הנושא של חקר השואה?

"מאז ומתמיד התעניינתי בנושא השואה והעמקתי בזה לעומק. מפה לשם התגלגלתי לגנזך קידוש השם. כנכד לניצולי שואה וכאחד שהדבר הזה קרה בעם שלו ובטח כאחד שאוהב להרצות – אך טבעי היה שמצאתי את עצמי עוסק בזה לרוב".

שבעים ושמונה שנים חלפו מעת השואה הנוראה, מה אנחנו יודעים על שומרי התורה והמצוות שהיו בשואה?

"בשנים האחרונות אנשים מתעניינים יותר ויותר – בטח ביום השואה - איך יהודים הצליחו לשמור מצוות בתוך הגטאות. יש סיפורים שנשמעים דמיוניים", שח הרב פרידלנד, "אבל מעניין אותם לדעת, כמו הדלקת נרות באושוויץ, שמירת תפילין וכדומה. בנוסף, אנשים מתעניינים לדעת איך 'הם' התמודדו מבחינת האמונה".

כאמור, כבר חלפו שנים רבות מהשואה, אשאל את זה ישיר, מה כבר יש לחדש בשנים האחרונות על השואה?

"פתיחת שיחתנו היא היא התשובה", עונה הרב פרידלנד תשובה מעט מפתיעה, "ההתעסקות של שמירת מצוות בשואה, שמירת ערכים ביהדות בשואה הינו תחום שלא התעסקו אתו שנים רבות אחרי השואה בצורה עמוקה. כיום זה אחד החידושים הגדולים בתחום, למיטב הבנתי.

שמחת תורה בגטו לורז' (גנזך קידוש השם)

"אלו ערכים שייכים לכל אחד, בתוך הציבור החרדי ומחוצה לו. היו בריחות לתוך היער עם פרטיזנים וכולי, אבל הסיפורים – החשובים מאוד בפני עצמם – הם סיפורים שאין להם שייכות להיום. אף אחד לא צריך לרוץ ליער ולהתחבא. זה פחות נוגע באנשים. מה שאין כן, שמירת שבת, התמודדויות בין עצמם של אנשים – זה נוגע לכל אחד. כמובן, לא בעוצמות של מי שהיה 'שם', אבל אנשים יכולים להזדהות עם זה, להתחבר לזה. לכן אנשים בשנים האחרונות בפרט פתוחים לשמוע על זה יותר ויותר".

איזה סיפור שהתרחש בשואה תפס אותך באופן אישי?

הרב פרידלנד חושב לרגע ומיד פוצח בסיפור: "היה נער בשם מוטל קליימן. הוא היה כגיל בר מצווה כאשר נשלח עם אחיו לגטו אושוויץ.

"אחת העבודות היה לחפור בור בסלע ולפנות את האבנים. היו שתי קבוצות. קבוצה חופרת וקבוצה מפנה. החפירה הייתה המלאכה הקלה יותר (כי פינוי היה לעלות את האבנים מהבור וללכת למרחק רב תוך סיכון) ולכן כולם רצו בה כי זה היה עניין של חיים או מוות כפשוטו. המפקד הנאצי ריחם עליו ושלח אותו לחפירה, לעבודה הקלה. אלא שהוא ביקש להחליף דווקא לעבודה הקשה יותר. בערב שאלו אותו חבריו ואחיו מדוע הוא ביקש את העבודה הקשה יותר, אז הוא אמר: "תקשיבו, אנחנו עובדים כל השבוע, כולל בשבת. לחפור בשבת זה איסור דאורייתא ואילו לפנות אבנים זה מדרבנן. אני מעדיף לעבוד כל השבוע קשה אך לא לעבור על איסור מהתורה בשבת'. לחשוב שמדובר על ילד בן שלוש עשרה בלבד, זה סיפור שמאוד תפס אותי. סיפור שנותן כוח להתמודדות", קולו של הרב פרידלנד נרגש.

חיילי גיסטאפו שחצנים מצטלמים עם יהודים עטורי תפילין (גנזך קידוש השם)
ערימה של תפילין שהנצאים ימ"ש אספו (נגזך קידוש השם)

לא להאמין? והרי הוא היה איתי שם

ב'תשעת הימים' בשנה שעברה ערכו בגנזך קידוש ה' יחד עם 'זיכרון בסלון' שיתוף פעולה ייחודי בציבור החרדי כאשר הם יזמו זיכרון בסלון המיועד לציבור החרדי. "הרבה משפחות אמרו 'אין לנו מי שיספר', או שהיה להם מי שיספר אבל הם רצו לשמוע יותר על אחרים, כדי לקבל רקע על השואה.

מרצים של המכון הגיעו לבתים של משפחות והסבירו על ההשמדה והמלחמה עצמה, על מנת שאנשים יקבלו את העומק של השואה כאשר אחר כך הסבא מספר או מי מהמשפחה – יבינו יותר במה מדובר.

הרבה מוסדות דתיים ושאינם מכל רחבי הארץ לומדים יותר ויותר בשנים האחרונות על היהדות בשואה. ששאלתי במהלך הריאיון את הרב פרידלנד מה 'תופס' את השומעים שאינם שומרי תורה ומצוות בכל סיפור השואה הוא עונה – שוב – שעניין שמירת התורה והמצוות מאוד מעניין אותם.

וכאן הרב פרידלנד עובר להסביר איך באמת התמודדו ניצולי השואה עם ענייני אמונה. "הניצולים עצמם מספרים לנו את תחושותיהם. אצל חלקם התשובה היא שלא שואלים שאלות, ממקום של עוצמה. אנחנו לא מבינים מהגדול מאיתנו ולכן אין אנו חוקרים אחריו. אחרים עונים ש"ראינו את הקב"ה שם. הוא עזר לנו. החבר לידי נהרג אך אני לא. הנאצי היה יכול באותו מידה שהוא לקח את החבר להורג – לקחת אותי ובכל זאת ה' שמר עלי".

הנצאים ימ"ש התעללו ביהודים עם תפילין לראשם ולידם (נגזך קידוש השם)
"הוא היה איתנו". תפילין של ראש שנמצאו בגטו (גנזך קידוש השם)

ומה נענה למי ש'כועס' על הקב"ה, אני שואל כמעט בלחש

"אין תשובות למי שכועס על הקב"ה", שח הרב פרידלנד את דעתו, "אנחנו לא במקום של לדבר איתם על זה. אין דנים אדם עד שמגיעים למקומו, על אחת כמה וכמה כשמדובר בניצולי שואה".

תן לנו צידה לדרך, אני מבקש

"השואה אומנם הייתה האסון הגדול שלנו אבל זה לא רק אסון אלא יש בו רקע לגבורה גדולה – רוחנית, שאנחנו חלק מהשרשרת הזאת. איננו מנותקים ממנה ולכן חשוב ללמוד ממנה, להתעצם, ללמוד לעילוי נשמת הקדושים ולצאת עם העוצמות הללו חזקים יותר", חותם הרב פרידלנד את השיחה.

"להעמיק על שואת העם היהודי". הרב יעקב פרידלנד (באדיבות המצלם)

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר