רבי נחמן – פרשת דברים
סוד התוכחה – סוד הצלחתו של משה רבנו
משה רבנו מוכיח בסוף ימיו את עם ישראל, והוא מלמד איך לומר תוכחה. להוכיח זה דבר מאוד חשוב, אבל – אין מי שראוי או יודע לעשות את זה נכון.
לא כל מי שמרתק את הקהל ויודע לספר מעשיות, מצליח לחדור ללב שומעיו כך שדברי תוכחה יכנסו לליבם, ושהם יסכימו בשמחה - לעשות את השינוי המבוקש.
מטרת התוכחה: לעורר את השני לשינוי אמיתי, מתוך שאתה מרומם אותו, וכך:
אתה הופך את המצב העכשווי למקפצה, וזה ממש יציאה - מגלות לגאולה!
איך משה רבנו מוכיח את עם ישראל? אומר מוהרנ"ת: "אלה הדברים אשר דיבר משה" – התוכחה שאמר משה רבנו לעם ישראל:
"דייקא, נתן בהם ריח טוב, כי היה יכול להפוך - העוונות לזכויות".
התוכחה של משה רבנו גרמה להפוך את עוונות עם ישראל לזכויות?
יש מבחן התוצאה – האם אתה באמת יודע להוכיח?
כשמשה רבנו הוכיח את עם ישראל, הוא עורר את ה'ריח הטוב' שיש בנשמתם, ומלמד לדורות, שזאת הדרך היחידה לגרום לשני או לך לעשות שינוי, או להיטיב את דרכו, ע"י:
שתעלה את הטוב שבו - 'ריחו' הטוב, ותוכיח לו כמה ניחוחו הטוב שווה!
אין דרך אחרת! וזאת הדרך היחידה שתגרום לך – להשתנות.
רוצה לדעת איך מוכיחים? משה רבנו מגלה את - סוד קבלת התוכחה.
ללמד זכות ולהוכיח - בנשימה אחת
בפרשת דברים משה רבנו מוכיח את עם ישראל, ומזכיר להם את כל התחנות שעברו בהם וחטאו והכעיסו את הקב"ה, ועם זאת – הוא מלמד עליהם זכות, ואומר:
המקום שעברתם בו, הוא - שגרם לכם לחטוא!
במקומות אלו היה היה תוקף גדול לסט"א ולקליפות, ואם הייתם יודעים זאת:
הייתם מכינים 'כלי' מלחמה נכונים, נלחמים חזק בכל הכח – ולא חוטאים.
זאת הדרך להוכיח. והיא כל כך מתאימה לשלושת השבועות שאחרי תשעה באב בהם מגיעים לכל מיני אתרים ומקומות, מבלי לדעת כמה 'קליפות' מצויות שם, והאם הסט"א מחכה שכבר נגיע לשם כדי 'לחגוג' עלינו...
רחמי ה' רבים ולעולם - לא תמו!
היתה למשה רבנו מטרה ברורה, כאשר הוא הזכיר לעם ישראל את המקומות בהם חטאו, הוא רצה שעם ישראל:
ילמדו וידעו לדורי דורות, עד כמה - רחמי ה' גדולים מאוד!
ולעולם – אין להתייאש מן הרחמים!
אפילו אחרי חטא העגל, הקב"ה לא מנע את רחמיו וחסדיו - וסלח, מתוך אהבתו הרבה לעם סגולתו, ואף לאחר שחטאו לפי הכניסה לא"י, הקב"ה - ריחם וסלח.
מה מקור ה'שורש' האמיתי שלך?
שורש כל נשמה מישראל נחצב - מתחת לכיסא הכבוד.
כל אחד מעם ישראל הוא 'חלק אלוק ממעל', ולכן:
לכל אחד יש שאיפה נסתרת וכמוסה, לעשות רק – רצון ה'!
אבל, בצורה גלויה, לעיתים האדם חוטא. מדוע?
המקום שבו הוא מצוי עכשיו – גורם לו...
העולם הזה עראי וחולף: "ימי שנותינו בהם שבעים שנה, אם בגבורות שמונים שנה... כי גז חיש ונעופה" – שים בנזין, סע פז! שבעים שמונים שנה, והלוואי...
ואז, 'שים גז' ותעוף - למקור שורש נשמתך, ושם תיהנה מזיו השכינה.
מבלבל לחיות בשני עולמות – ברגע אחד!
ראית מישהו שחי כאן לעולמים? לא! אבל, יש מישהו שמשכיח מאיתנו שהחיים בעולם הזה זמניים, ושלא ניתן לדעת מה יקרה ברגע הבא...
ובסיום המסע הקצר, נעלה לעולם הנשמות, שהוא: 'למעלה מהזמן והמקום', ושם, ניתן דין וחשבון מקיף וקפדני על כל רגע ורגע, ויבדק:
לאיזה תפקיד נשמתך ירדה לעולם, ואיזה 'כלים' קיבלת לשם כך?
השתמשת ב'כלים' שקיבלת, וניצחת?
האם ה'כלים' שקיבלת כדי שתצליח לעמוד בניסיון, שימשו אותך:
להילחם ביצרך, ולעשות - רצון יוצרך, או שנתת ליצרך – לנצח אותך!
כל אחד נולד עם רקע ונתונים שונים, תכונות וטבעים, ולכן, תמיד הוא מקבל את ה'כלים' המתאימים שיוכל לנצח כל ניסיון.
הגעת לעולם הזה בשביל הניסיון והבחירה - בין טוב לרע, והבחירה – תמיד בידך! הפנקס פתוח והיד רושמת, ויש גם נפילות והם גם נלקחו בחשבון, עבור זה:
התשובה - נבראה לפני בריאת העולם! ותמיד יש אפשרות לתקן.
קבוע – אבל ממש זמני!
נראה לנו שנחיה כאן בקביעות, ואנו שוכחים שהחיים ב'מקום' הזה הם 'זמניים', ואם נזכור:
שהמקום האמיתי שלנו הוא בעולם הבא, שהוא - 'מעל המקום'!
נצליח להתרומם 'מעל המקום' - לעמוד בניסיון!
זאת הדרך להתקדם לשינוי, ולפעול כרצונו של מקום – כרצון הקב"ה!
בכיה לחינם – בכיה לדורות
עם ישראל לא האמין למשה רבנו, ורצה לבדוק, אם באמת א"י טובה, והתוצאה? בכיה לחינם שגרמה לבכיה לדורות...
הוצאת הדיבה גרמה לעם ישראל 'להיתקע' במדבר עוד ארבעים שנה, וכך, גם אנו תקועים בגלות - הפרט והכלל - המרה הזאת...
צעקת 'איכה' – מוציאה מגלות לגאולה!
הצעקה מעלה את האדם מהמקום הנמוך שהוא נמצא, אל - 'למעלה מה'מקום'.
לב שבור שצועק 'איכה' – 'איה' מקום כבודו? הוא מחפש, איפה הקב"ה נמצא בתוך הניסיון הזה? כי הוא מרגיש לבד, בהסתרה שבתוך הסתרה, אבל, יודע שהקב"ה אמר:
"הלא את השמים ואת הארץ אני מלא נאום ה'" – ושואל ומחפש 'איה' מקום כבודו?
בדיוק לצעקה הזאת - הקב"ה מחכה, כי הצעקה מגלה שאין הסתרה, רק שהיה חייב להוציא צעקה, כדי לצאת מגלות לגאולה, ואז, הקב"ה:
מוביל אותך בשביל הנכון המוביל, לגאולתך - האמיתית והשלמה.
הצעקה מגלה לך דבר נפלא! שאתה שייך למקום הרבה יותר גבוה ונשגב, אתה לא שייך לרפש וטיט של הסט"א, אלא אתה בן של מלך 'חלק' אלוק ממעל, ואז:
כל הכוחות החבויים בך – מתגלים ברגע אחד, ואתה צולח כל ניסיון!
יהיה אשר יהיה - תתחיל מהתחלה!
כל מה שיעבור על האדם עד ביאת המשיח, עליו לזכור תמיד:
שאין להתייאש מן הרחמים! יהיה איך שיהיה!
"אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם, אל ימנע עצמו מן הרחמים".
לכן, אומר ומדגיש, וחוזר ואומר מוהרנ"ת, שנאמר:
"יפה צעקה לאדם, בין קודם גזר דין, בין לאחר גזר דין".
זאת הסיבה שמודגש בפרשה כמה התפלל והתחנן משה רבנו לקב"ה, כמו שכתוב: "ואתנפל לפני ה'" כדי:
"להורות בני ישראל, שיתחזקו בתפילה וצעקה לה' יתברך, כי רחמיו אינם כלים לעולם" (הלכות ערלה ד', אות טז').
צעקתך היא:
תקוותך וישועתך, בהצלחה!