ליארצייט של רבי חיים ויטל המכונה - המהרח"ו ל' ניסן
כמה שווה פעולה קטנה?
רבי חיים ויטל היה תלמידו של האריז"ל, והיחיד שהצליח להעמיק ולהעלות על הכתב את כתבי רבו, האריז"ל העיד על עצמי שהוא משיח בן יוסף, ועל רבי חיים ויטל אמר שבכוחו להיות משיח בן דוד.
לאחר פטירת האריז"ל, נחשב רבי חיים ויטל כיורשו וממשיך דרכו.
מה מפליא את המהרח"ו?
פעם אחת, רבי נתן השאיל מרבי נחמן את הספר שבחי האריז"ל, ובא להחזיר את הספר, שאל אותו רבי נחמן:
מָה הוֹצֵאתָ לְעַצְמְךָ מַשֶׁהוּ מִשָּׁם?
ענה רבי נתן, שהוציא מהספר את מה שכתוב על המהרח"ו, שהיה:
"עָנָו, וְהָיָה בְּעֵינָיו שָׁפָל מְאֹד".
אבל, האריז"ל היה משבח אותו, כמו שכתוב בשבחי האריז"ל:
"הִתְחִיל לְשַׁבְּחוֹ וּלְפָאֲרוֹ מְאֹד, וְהָיָה אֶצְלוֹ - פֶּלֶא גָּדוֹל מַה זֹּאת"?!
המהרח"ו לא הבין למה לאריז"ל כל כך משבח אותו, וחשב:
"הֲלֹא אֲנִי יוֹדֵעַ בְּעַצְמִי אֶת שִׁפְלוּתִי..."
המהרח"ו לא החזיק מעצמו מאומה, ובכלל לא הבין על מה השבחים, הסביר לו האריז"ל:
"בְּעִקְּבוּתָא דִּמְשִׁיחָא, בְּמִעוּט פְּעֻלּוֹת יַגִּיעוּ - לְמַדְרֵגַת רַבִּי עֲקִיבָא".
בדורנו, אפשר להגיע לדרגות גבוהות מהפעולות הכי קלות ופשוטות.
ומדוע הזכיר האריז"ל דווקא את רבי עקיבא? כי מבואר בכתבי האריז"ל, שהיה לרבי חיים ויטל את נשמת רבי עקיבא.
מדוע פעולה קטנה שווה?
לפני כמה שבועות עשינו בדיקת חמץ, עברנו עם נר בכל הבית וניסינו ל'צוד' איזה פרור חמץ, כדי להשלים את העבודה המייגעת שעשינו במשך כמה שבועות, ולגמור לבער את החמץ מבית.
הדור האחרון לפני ביאת המשיח, צריך רק לעשות את ה'פיניש' - לסיים את עבודת ה' הגבוה והקשה שעשו בדורות הקודמים, השלמת המלאכה נעשית:
בפעולות ועבודות קטנות, והם – יביאו את המשיח!
לעומת הדור הקודם, העבודה שלך שווה 'פרורים', אבל, ללא הפרורים שלך, המשיח לא יוכל להגיע.
הבעש"ט הקדוש השווה את ה'פרורים' לעבודת הנשים והילדים הקטנים, שאין להם כוחות לעשות עבודה של גברים חזקים וחסונים, אבל, אחרי שהגברים כבר עשו את העבודה הקשה, נותר לנשים ולילדים לגמור את המלאכות הקלות, ולברך על המוגמר.
פעולה קטנה – תיקון נפלא
עשית איזה מצוה? למדת קצת תורה? התפללת? אמרת פרק תהילים? כל פעולה קטנה בקדושה מטביעה בך את חותמה, משאירה 'רושם' שאתה אפילו לא יודע או מרגיש, ועל כזאת פעולה נאמר:
"הַכֹּל הוּא יָקָר מְאֹד מְאֹד בְּעֵינֵי ה' יִתְבָּרַךְ".
גם המהרח"ו חשב שפעולות שלו אינם שוות לעומת הדורות הקודמים, אך האריז"ל הסביר לו, ואולי דווקא כדי שאתה תשמע את הדברים, שדווקא הפעולה הקטנה שלך עושה:
"תִּקּוּנִים נִפְלָאִים וְהֵם נִצְרָכִים וּמֻכְרָחִים מְאֹד".
כל פעולה קטנה שלך, משלימה את התיקון שצריך לעשות כדי להביא את המשיח, היא משאירה בך רושם, ומקדמת את ביאת המשיח, ואז:
"שֶׁיִּהְיֶה גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה שֶׁאֵין אַחֲרֶיהָ גָּלוּת".
'פרור' צדקה - עשר אגורות לצדקה שווה.
אף אחד לא יודע מה הוא פועל, ואיזה שלמות הוא מביא לעולם במעשה של נתינת מטבע קטן של צדקה, וזה דוגמא לעשיה הכי קטנה שלך, ובטח אם התאמצת או ויתרת על רצון אישי שלך (ליקוטי הלכות, או"ח, תפילת ערבית, ד').
הרהור מחשבה – לא נאבדת לעולם!
הזוהר הקדוש אומר, שאם עלתה לך איזה התעוררות בעלמא, או איזה הרהור מחשבה, או מחשבה טובה, דהיינו:
לא עשית כלום - בפועל! רק עלה בך הרהור, גם הוא – לא נאבד לעולם!
כל מחשבה טובה שחשבת לעשות לקדושה, כותב הזוהר הקדוש:
"לֵית רְעָוּתָא טָבָא דְּאִתְאָבִד וְכוּ'".
תדע ותאמין באמונה שלמה:
"שֶׁאֵין שׁוּם דִּבּוּר וְלֹא שׁוּם עֲבוֹדָה קַלָּה נֶאֱבָד לְעוֹלָם".
שהכל שמור לך כמו ב'כספת' יוקרתית, והכל עושה פירות ומביא לך ולעולם טובה וברכה, ובונה עוד אבן בבית המקדש.
מדוע תלמידי רשב"י שיבחו את רבם?
רשב"י הקדוש היה סובל את כל העולם, והיה מוכרח להשפיל את עצמו למדרגות נמוכות, כדי להעלות משם ניצוצות של אנשים שהיו במקומות נמוכים.
תלמידיו של רשב"י נהגו לשבח אותו בפניו, כדי שיהיה לו התפארות גדולה:
"ויבוא בשביל זה לאהבה ויראה יותר גדולה"! (ליקוטים יקרים, די"ד, ע"א).
אל תחזיק טובה לעצמך, אבל, גם:
אל תחשוב שתפילה או מעשה שלך – לא שווה הרבה!
תזכור מה שאמר האריז"ל לרבי חיים ויטל:
"בְּעִקְּבוּתָא דִּמְשִׁיחָא, בְּמִעוּט פְּעֻלּוֹת יַגִּיעוּ - לְמַדְרֵגַת רַבִּי עֲקִיבָא".
המהרח"ו השאיר לך מתנה – תשתמש בה!
ומי יודע, אולי דווקא מעשה שלך יכריע את הכף?
משיח יבוא, ויגלה נסתרות...
לע"נ רבי חיים ויטל בן רבי יוסף זכותו תגן על כלל ישראל, ונזכה כולנו לביאת משיח במהרה וגאולה ברחמים, אמן!