מדוע הרגיש הבעש"ט הקדוש שהבית טמא?
כאשר היה הבעל שם טוב הקדוש בק"ק בראד, ועבר בדרך בין הבתים כדי להגיע למחוז חפצו, עמד אצל בית אחד כמתמיה.
ושאלו אותו: מה נשתנה בית זה משאר בתים אשר כבודו מתמיה עליו? וענה, כי לא יוכל לסבול טומאת בית זה.
ואחרי חקירה ודרישה, נתוודע כי במקום הזה שרפו זה זמן את ספר תולדות יעקב יוסף רח"ל, ולזאת עלה צחנתו מטומאתו עוד לפניו (דעת משה, קאזניץ, פרשת ויגש).
וכותב האדמו"ר מקאמרנא שיש השגחה מיוחדת לצדיקים מאיתו יתברך, כדי לשמור קדושתם, ולעוררם בכל רגע ליחד ולקשר ליבם לאביהם שבשמים, ואיך יוכל אדם לדבר סרה על צדיק, כי הכל נרשם למעלה, והצדיק מרגיש.
ומוסיף, שאף אם יארע למישהו איזה תנועה של לשון הרע, ואף תנועה הכי קלה עושה רושם, ועקימות שפתיו עושה רושם.
כמו שאירע לאחד הצדיקים, שכשהיה הולך לישון היה אומר 'בידך אפקיד רוחי' והיה מיד נרדם, ואם לא יכל לישון, היה יודע שעשה איזה חטא, ואין רוצים לקבל את נשמתו עד שיעשה תשובה.
ופעם אחת כשלא נרדם, פשפש במה חטא ולא מצא, עד שבדק וחקר שעמד במסיבת לצים, ועשו שם ליצנות ממרן אור אלוקי הבעל שם טוב הקדוש, והוא שתק ולא מיחה.
ותיכף עמד ממיטתו וציוה לעגלון שלו שיאסור את רכבו, ונסע תיכף לק"ק מעזבו'ז, לבקש את סליחתו של הבעל שם טוב הקדוש, והבעל שם טוב הקדוש לא הכירו, ולא הכירוהו אף אדם במעזבו'ז, והלך לבית מדרשו של מרן להתפלל, ועמד שם בזויות והתפלל.
ובעת קריאת התורה, קרא אותו מרן בשמו, ואמר לו שלום עליכם מורי ורבי, והתלוצץ הבעל שם טוב הקדוש על שנסע כזאת דרך, כדי לבקש את סליחתו, והבעל שם טוב הקדוש מוחל בלב שלם.
ומסיים האדמו"ר מקאמרנא ואומר, ראה כמה הגיע תנועה של לשון הרע, ואתם אחי, השמרו בנפשכם וחיו לאור לאורך ימים (נתיב מצוותיך, דף צ"ב).
מאמרותיו של הבעל שם טוב הקדוש 'צידה לדרך' לשבוע טוב ומבורך
אומר הבעל שם טוב הקדוש: "יהיה תמיד בשמחה, ויחשוב ויאמין באמונה שלמה שהשכינה אצלו ושומרת אותו..." (צוואת הריב"ש סימן קל"ז).
דווקא בימים אלו, כשהמשיח עדיין לא נגלה עלינו, יותר קל להשיג רוח הקודש מאשר בזמן שבית המקדש היה קיים.
וניתן להסביר עפ"י משל מתוק מדבש: משל למלך שהיה לו ארמון מפואר וגדול, ואחד מאוהביו רצה להזמין את המלך לסעוד בביתו, המלך לא יענה מהר לבקשתו, והדבר ידרוש מהאדם יגיעה רבה ועצומה, עד שימצא האדם חן בעיני המלך ויעתר לבקשתו ויסכים לבוא לסעוד בביתו.
אבל, כשהמלך נוסע בדרכים, וצריך ללון בדרך באיזה מקום, אזי, יחפש מקום נקי ללון בו, ואפילו אם הוא באכסניא פשוטה בכפר.
הנמשל ברור: בזמן שבית המקדש היה קיים, היתה השכינה הקדושה שורה בבית קודשי הקודשים, ואם אדם רצה לשאוב רוח הקודש היה צריך לעבוד עבודה גדולה.
אבל, בימינו שהשכינה הקדושה בגלות, ולצערנו היא נעה ונדה בארץ, אין לה מקום משכן, ותשוקתה גדולה מאוד למצוא לה מקום דירה - לשכון בה.
השכינה מחפשת לה מקום לדור בו: השכינה אינה יכולה לחפש משכן כפי מה שהיה לה כשבית המקדש היה קיים, והיא מוכנה למצוא מנוח במקום פשוט, רק בקשתה – שהמקום בו תדור יהיה נקי, ולכן, היא מוכנה לשכון אף באדם שהוא 'רק נקי מעבירות וחטאים', במקום זה היא מוכנה שתהיה דירתה, דברי פי חכם חן (עפ"י עבודת ישראל פר' מסעי).
כל אחד יכול להגיע לדרגה שהשכינה תשרה בו, ותשמור אותו מכל פגע רע, ויזכה שיושפעו עליו ברכות טובות וישועות עצומות.
שבוע טוב ומבורך לכלל ישראל, רפואה ופרנסה, שפע ברכות וישועות ובשורות טובות, אמן.
0 תגובות