שלושה חוקרים מארצות הברית ומיפן זכו היום (שני) בפרס נובל לרפואה לשנת 2025 על תגלית מהפכנית שהובילה להבנת מנגנון ויסות מערכת החיסון ומניעת מחלות אוטואימוניות.
הפרס הוענק לפרופ' מרי ברונקו מהמכון לביולוגיה של מערכות בסיאטל, ד"ר פרד רמסדל מחברת "סונומה" בקליפורניה, ולפרופ' שימון סקגוצ'י מאוניברסיטת אוסקה ביפן.
השלושה גילו את מנגנון ה"סבילות החיסונית ההיקפית" – תהליך שמונע מתאי T של מערכת החיסון לתקוף את תאי הגוף הבריאים. הם זיהו את תאי ה־T הרגולטוריים, המכונים גם Regulatory T Cells, שתפקידם לשמור על איזון בין תגובה חיסונית יעילה לבין מניעת תקיפה עצמית – מנגנון שבלעדיו מתפתחות מחלות אוטואימוניות קשות.
הוועדה בנימוקיה ציינה כי עבודתם "שינתה מן היסוד את ההבנה של מערכת החיסון ופתחה דלתות לטיפולים חדשים במחלות דלקתיות, אוטואימוניות ואף בסרטן".
יו"ר ועדת הנובל, פרופ' אולה קמפה, אמר כי "התגליות של החוקרים היו מכריעות להבנת הסיבה לכך שמערכת החיסון שלנו אינה הורסת את גופנו – ולמה איננו כולנו מפתחים מחלות אוטואימוניות חמורות".
המסע אל הגילוי החל ב־1995, אז זיהה פרופ' סקגוצ'י סוג חדש של תאי T רגולטוריים. בתחילת שנות ה־2000 המשיכו ברונקו ורמסדל את המחקר, כאשר חשפו את חשיבותו של הגן Foxp3 – שאחראי על ויסות תאי ה־T הרגולטוריים – וגילו כי מוטציות בגן זה גורמות למחלות אוטואימוניות נדירות וחמורות בבני אדם.
ב־2003 חיבר סקגוצ'י בין הממצאים והראה שהגן Foxp3 הוא למעשה ה"שלט המרכזי" השולט בהתפתחותם של תאי ה־T הרגולטוריים.
הבנת המנגנון הזה סללה את הדרך לפיתוח טיפולים ביולוגיים מתקדמים נגד מחלות אוטואימוניות כמו לופוס, טרשת נפוצה ודלקת מפרקים שגרונית, וכן לטיפולים אימונותרפיים חדשניים בסרטן.
הוועדה הדגישה כי כמה מהתרופות המבוססות על עקרונות הגילוי כבר נמצאות בניסויים קליניים, ועתידות לשנות את פני הרפואה המודרנית.
פרס נובל לרפואה פותח את שבוע פרסי נובל לשנת 2025, כשבהמשך השבוע יוכרזו גם הזוכים בתחומי הפיזיקה, הכימיה, הספרות, הכלכלה ופרס נובל לשלום.
0 תגובות