בשבוע האחרון משרד הבריאות דיווח כי בשבועות האחרונים אובחנו 32 חולי חצבת ממודיעין עילית, בית יצחק ועמק חפר, אור עקיבא, בני ברק, ירושלים, באקה אל-גרבייה ורחובות. על פי משרד הבריאות, רוב החולים לא חוסנו או שלא חוסנו באופן מלא ונפתחו מוקדי חיסונים בערים החרדיות בהן מודיעין עילית, בני ברק וירושלים.
מהי המחלה הזו ועד כמה באמת צריך לחשוש? על מנת לברר את הסוגיה ולהרחיב בנושא הוראות משרד הבריאות, פנינו אל פרופסור דני כהן מומחה לרפואה מונעת מאוניברסיטת תל אביב.
פרופ' כהן נשמע מודאג כשדיבר על התפרצות החצבת בישראל. "כבר יש כ-20 מקרים, בעיקר בשכונות חרדיות", סיפר בריאיון, והסביר כי המצב נובע משני גורמי סיכון עיקריים: שיעורי התחסנות נמוכים וצפיפות מגורים גבוהה.
לדבריו, החצבת היא "המחלה המדבקת ביותר בין מחלות הילדים", ודורשת כיסוי חיסוני של 94-95% כדי להבטיח חסינות עדר. בירושלים ובבני ברק, לעומת זאת, שיעורי ההתחסנות נמוכים יותר, מה שיוצר "כיסים של חוסר חסינות" שבהם הנגיף מתפשט במהירות.
מדוע החרדים מתחסנים פחות?
כהן מצביע על שתי סיבות מרכזיות לשיעורי ההתחסנות הנמוכים במגזר החרדי. הראשונה היא "דחיינות" הנובעת מעומס משפחתי – משפחות מרובות ילדים מתקשות להגיע בזמן למרפאות לקבלת החיסון הראשון בגיל שנה והשני בגיל שש. הסיבה השנייה, הרגישה יותר, היא חוסר אמון במערכת הרפואית. "יש לפעמים משבר אמון קטן", הודה פרופ' כהן, והצביע על חוסר היכרות עם המדע שמאחורי החיסונים ועל השפעתה של רפואה אלטרנטיבית, שמציעה גישה הוליסטית ומעוררת ספקות לגבי חיסונים. הוא הודה כי "חוסר אמון קיים, במיוחד באוכלוסיות בסיכון", אך הדגיש כי החיסונים נבדקים בקפדנות ומוכחים כבטוחים ויעילים ב-98% מהמקרים.
הסכנה האמיתית: "זו לא מחלה קלה"
למי שתוהה מה הבעיה בחצבת, כהן מספק תשובה חד-משמעית: "זו מחלה מסוכנת". מעבר לחום גבוה, היא עלולה לגרום לסיבוכים חמורים כמו דלקת ריאות, דלקת המוח ואף מוות. בישראל, בהתפרצות של 2018, מתו שלושה ילדים מתוך כ-4,000 חולים – שיעור תמותה של כ-1 ל-1,000. במדינות מתפתחות, שבהן התזונה והמצב הבריאותי פחות טובים, שיעור התמותה יכול להגיע ל-10%.
"החיסון הוא הפתרון הטוב ביותר", מדגיש פרופ' כהן, וקורא להורים להשלים את החיסונים בהקדם. "מי שלא הספיק להתחסן בגיל שנה – לכו להתחסן עכשיו", הוא מפציר.
חוסר אמון וקורונה: לקחים לעתיד
הריאיון נגע גם בחוסר האמון הרחב יותר במערכת הרפואית, כולל השפעתה של רפואה אלטרנטיבית שמקדמת אורח חיים בריא כתחליף לחיסונים. כהן מודה שקיימים "סיפורים כוזבים" שמזינים את הספקות, אך מתעקש שרפואה מונעת מבוססת על מחקרים קפדניים. כשנשאל על לקחי הקורונה, הוא הגן על החיסונים: "הם הצילו חיים בצורה בלתי רגילה בגלים הראשונים", אך הודה שווריאנטים כמו אומיקרון שינו את התמונה, והמחלה הפכה קלה יותר. עם זאת, הוא ממשיך לתמוך בחיסונים, תוך שמירה על גישת ה"סיכון מול תועלת".
קריאה לפעולה: האם המגזר ייענה?
פרופסור דני כהן מסיים בקריאה דחופה: הגבירו את המודעות, השלימו חיסונים, ומנעו את ההתפרצות הבאה. אך האתגר גדול – חוסר האמון, לצד קשיים לוגיסטיים, ממשיך להוות מכשול. האם המגזר החרדי יצליח להתגבר על החששות ולפעול במהירות? התשובה תקבע אם החצבת תישאר איום מבוקר או תהפוך למשבר בריאותי של ממש.
0 תגובות