כששואלים אנשים מהשורה כיצד להישאר צלולים בגיל מבוגר, קרוב לוודאי שהמילה 'תשבצים' תעלה. אין זה סוד שתשבצים, סודוקו ותפזורת נתפסים זה מכבר כ"אימון" למוח. אכן, ישנם הסברים אפשריים למתאם הזה, למשל התיאוריה הפופולרית "להשתמש בו או לאבד אותו", הגורסת שפעילות מנטלית עשויה לחזק את הפעילות המוחית ולשפר את יכולת הזיכרון, בדומה לאופן שבו פעילות גופנית מחזקת את הגוף.
אבל האם האמונה הזו מוצדקת?
כיום מומחים מטילים ספק ביעילותם של "תרגילי המוח" הללו כפתרון בלעדי לשמירה על הבריאות הקוגניטיבית. מחקרים מראים שבעוד שפעילויות כמו פתירת תשבצים יכולות לשמור על פעילות מסוימת של המוח, הרגלים אחרים, כמו פעילות גופנית, ממלאים תפקיד גדול הרבה יותר במניעת ירידה קוגניטיבית.
מחקר שבחן אנשים מבוגרים שאל על פעילויות קוגניטיביות שונות. אצל אחוז מסוים מהמשתתפים התגלתה הפרעה קוגניטיבית קלה, ונמצא שהרגליהם הקוגניטיביים ארוכי הטווח היו מוגבלים יותר וכללו יותר צפייה במסכים לעומת המשתתפים הבריאים. עם זאת, קשה לדעת מה הסיבה ומה התוצאה. כלומר, ייתכן שצפייה מרובה בסרטים או במחשב (מעל שבע שעות ביום) פוגעת במוח, או שמוח שכבר נפגע נמשך יותר למכשיר, או ששני הדברים נכונים.
מדיניות ההגירה: כוכב הרשת הגדול בעולם נעצר בארה״ב
חוקרים רבים מזהירים מפני האמונה שפתירת תשבצים לבדה תציל אדם מדמנציה. הם מצביעים על כך שאדם המצטיין במשחק מסוים, כמו סוליטר, ימשיך להצטיין בו גם בגיל מבוגר, אך מיומנות זו ככל הנראה לא תגן על תפקודי מוח אחרים, כמו היכולת לזכור תוכניות עתידיות. קשה מאוד לשלוט במשתנים אחרים כמו תזונה בריאה ופעילות גופנית. ואכן, יש הרבה יותר הוכחות להשפעת הבריאות הגופנית מאשר ליתרונות של גירוי מוחי ועניין אינטלקטואלי ספציפי.
ברור פתירת תשבצים כשלעצמה אינה גורמת נזק. אולם, קיים חשש שאנשים יראו בהם סוג של "מרשם תרופתי", במיוחד כשמדובר במחלות כמו אלצהיימר, שבהן מעורבים מסלולים ביולוגיים שונים מאלה הקשורים לירידה קוגניטיבית רגילה המקושרת לגיל. לפחות מחצית מההסתברות לחלות באלצהיימר קשורה למשתנים גנטיים.
יחד עם זאת, ייתכן שלפעילויות פנאי כמו קריאה ומשחקים יש יתרון אחר שטרם נחקר דיו: הפחתת לחצים. ההשערה שפעילויות פנאי המפחיתות לחץ עשויות לדחות פגיעה בזיכרון. לכן, אם פתירת תשבץ גורמת כאב ראש, אולי עדיף פשוט לצאת לטייל בחוץ.
0 תגובות