33 ישראלים מתים מדי יום בממוצע מנזקי עישון - כמעט אחד מכל ארבעה מקרי מוות במדינה. הנתונים המטרידים עולים מדוח שר הבריאות על העישון לשנת 2025, שיוגש מחר (ג') לכנסת, ומציגים תמונה עגומה של מדינה שבה שיעור המעשנים גבוה משמעותית מהממוצע במדינות המפותחות.
על פי ממצאי מחקר שבדק את שיעורי מקרי המוות הניתנים לייחוס לעישון בישראל, בשנת 2022 ניתן לייחס לעישון כ-12,386 מקרי מוות - כ-23% מכלל התמותה במדינה. מרבית המקרים מיוחסים לעישון פעיל, לצד תרומה נוספת של עישון פסיבי. הנתונים מצביעים על עלייה בשנים האחרונות מאז המחקר הקודם שנערך בשנת 2014.
שיעור העישון היומי בגברים בישראל עומד על 24.3%, גבוה מהשיעור הממוצע בגברים במדינות ה-OECD שעומד על 18.5%. ישראל נמצאת במקום ה-32 מתוך 50 מדינות. גם שיעור העישון היומי בנשים בישראל (11.8%) גבוה מהשיעור הממוצע במדינות המפותחות (11.4%), אם כי בצורה מתונה יותר. השיעור המשוקלל בכלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל עומד על 23.1%.
מפת האכיפה: פערים עצומים בין הערים
חוק מניעת העישון במקומות ציבוריים מעניק לראשי הרשויות המקומיות ולפקחיהם את סמכויות האכיפה, והכספים הנגבים מהקנסות מועברים במלואם לקופותיהן. במסגרת חובת הדיווח, דרש האגף לאכיפה ופיקוח מהרשויות להציג את נתוני האכיפה לשנת 2025.
הנתונים מראים כי 92 רשויות מקומיות העבירו דיווח על שנת 2025, לעומת כ-80 רשויות אשתקד ו-50 בלבד בשנת 2023. למרות העלייה במספר הרשויות המדווחות, סך הדוחות במדינה נותר יציב: 11,692 קנסות בשנת 2025, לעומת 11,605 בשנת 2024.
מפת האכיפה חושפת פערים דרמטיים: ירושלים מובילה בפער עצום עם 4,240 קנסות שחולקו על ידי 440 פקחים למניעת עישון. גם חיפה ותל אביב נמצאות בעשירייה הפותחת - עיריית חיפה רשמה כ-2,500 דוחות על ידי 40 פקחים בלבד, ובתל אביב-יפו נרשמו 1,320 קנסות במהלך 2025.
אולם הדוח חושף תופעה מטרידה: רשויות מקומיות מבוססות מאוד, בעלות תקציבי עתק ומערכי פיקוח עירוניים משומנים, שבהן חוק העישון כמעט ולא נאכף בפועל לאורך שנה שלמה. בראשון לציון, הרשות הרביעית בגודלה בארץ, נרשמו רק 120 דוחות - אכיפה נמוכה משמעותית ביחס לגודל האוכלוסייה.
באשדוד ובנס ציונה נרשמו 0 דוחות, כלומר חוסר אכיפה מוחלט. כך גם בהרצליה, רעננה, רמת השרון, מבשרת ציון ויקנעם עילית. בראש העין ניתן לאורך כל שנת 2025 דוח אחד בלבד, וברחובות 10 דוחות בסך הכל.
פערים חריפים בין אוכלוסיות
הפערים בין אוכלוסיות שונות בישראל חדים במיוחד. שיעור העישון בקרב גברים ערבים עומד על 46.2% - פי שניים מהממוצע הכללי, כלומר כמעט אחד מכל שני ערבים מעשן. לעומתם, שיעור העישון בקרב נשים ערביות עומד על 13%, ובקרב נשים יהודיות על 15.7%.
הפערים ניכרים גם בחשיפה לעישון פסיבי: 28.9% מהאוכלוסייה היהודית ו-48.5% מהאוכלוסייה הערבית נחשפים לעישון כפוי. בשנת 2023 שיעורי העישון הגבוהים ביותר נצפו בקרב גברים בנפות נצרת (39.7%), חדרה (36.2%) ועכו (35.2%).
בקרב נשים, שיעורי העישון הגבוהים ביותר נמצאו בנפות חולון, צפת ותל אביב - 19%, 19.1% ו-16.5% בהתאמה. בנפות פתח תקווה, יהודה ושומרון ורמת גן נצפה השיעור הנמוך ביותר של המעשנים, ובנפות גולן, עכו ונצרת השיעור הנמוך ביותר של המעשנות.
מכת הסיגריות האלקטרוניות בקרב צעירים
הנתון שמטריד את אנשי הבריאות במיוחד הוא דווקא בקרב הצעירים, שם תופעת העישון הולכת וגוברת. ממצאים מהמחקר הבינלאומי HBSC לשנת 2025 מעידים על עלייה בהשוואה לשנת 2023 באחוז התלמידים שהתנסו בעישון סיגריות בכיתה ח' ו-י'.
לראשונה בתולדות המדידה, שיעור בני הנוער שהתנסו בסיגריה אלקטרונית עקף את שיעור המתנסים בסיגריה רגילה: כ-20% מהתלמידים התנסו בסיגריה אלקטרונית, לעומת כ-19% שהתנסו בסיגריות רגילות. כ-17% מהתלמידים דיווחו שעישנו סיגריה אלקטרונית לפחות פעם אחת בחודש האחרון.
שיעורי העישון לפי מגדר גבוהים יותר בקרב בנים בהשוואה לבנות. בשיעורים לפי מגזר, שיעורי העישון במגזר הערבי גבוהים יותר בקרב בנים ובמגזר היהודי בקרב בנות. הגידול בין השנים 2023 ל-2025 בולט במיוחד בקרב בנים ערבים בכיתה ח', שם עלה שיעור ההתנסות מ-9.5% ב-2023 ל-25% ב-2025 - עלייה של 15 נקודות אחוז בשנתיים בלבד.
העישון נותר גורם הסיכון המרכזי והניתן למניעה לתחלואה קשה, נכות ומוות, והוא גובה מדי שנה את חייהם של יותר מ-8 מיליון בני אדם בעולם. העישון אחראי למחצית ממקרי המוות בטרם עת ממחלות כרוניות וממאירות - בהן סרטן, מחלות נשימה, סוכרת, מחלות לב ושבץ מוחי. למרות הנזקים, נתוני 2025 חושפים כי בישראל לא חל שינוי: כבר יותר מעשור ששיעור המעשנים באוכלוסייה הבוגרת תקוע על כ-20%.
0 תגובות