הגופים שיכולים לקשר בין חלקי העם: חב"ד וש"ס

הסקר, שנערך בקיץ תש"ע, התמקד בשתי קבוצות עיקריות – אלה המגדירים את עצמם ´חילוניים´ ואלה המגדירים את עצמם ´מסורתיים´. מכל אחת ואחת משתי הקבוצות נשאלו ארבע-מאות איש, שזה מדגם מייצג שאחוזי הסטייה שלו נמוכים. בסך-הכול הקיף הסקר שמונה-מאות נשאלים.

בשאלת "המודעות לזרמים ביהדות" – זכתה חב"ד במקום הראשון, במקום השני זכה המושג "חסידים", במקום שלישי - ש"ס, במקום רביעי - ליטאים, במקום חמישי - ברסלב. שאר התשובות: ספרדים, אורטודוקסים, נטורי קרתא, חרדים לאומים, רפורמים, בני עקיבא ו"זרם אחר".

הנתונים די צפויים, מלבד העובדה ש"נטורי קרתא", בפעולותיהם הקיצוניות, הצליחו לחדור למודע של הציבור בישראל כ"זרם".

לשאלה "לאיזה תנועה היית פונה ללימודי יהדות? 19 אחוז מה´חילוניים´ ו-30% מהמסורתיים השיבו: חב"ד. הפעילות המועדפת על הציבור החילוני הוא "הרצאות וחגי ישראל", כאשר בזירה זו מתחרה חב"ד בעיקר עם התנועה הרפורמית.

לשאלה "איזה גוף יכול לקשר בין דתיים לחילוניים". במקום הראשון מובילה (שוב) חב"ד, במקום השני ש"ס, במקום השלישי חסידים. הליטאים זוכים ל-0 אחוז בציבור המסורתי ול-1 אחוז בציבור החילוני.

מתוצאות הסקר המקיף שנערך על-ידי מכון מקצועי, עולה כי חב"ד וש"ס מתחרות על אותה נישה של קירוב לבבות.

בעבר, הייתה מתיחות בין התנועות, אולם כיום ישנם יחסי קירבה חמים. המתיחות החלה בתקופה בה שימש אריה דרעי כיו"ר ש"ס - אז הוביל את ש"ס לתמיכה בהסכם אוסלו.

"במספרים הגדולים התמונה מאוד ברורה, והנתונים מאוד משמעותיים, ומצויינים מאוד", אומר דובר חב"ד, הרב מנחם ברוד בתגובה לתוצאות הסקר.