בגן החיות הדיגיטלי החדש של עולם האמנות, כלבי־רובוט עם ראשיהם הריאליסטיים של אילון מאסק, מארק צוקרברג, ג’ף בזוס ואגדות אמנות כמו אנדי וורהול ופבלו פיקאסו גונבים את ההצגה ביריד Art Basel Miami Beach 2025.
המיצב “Regular Animals” של האמן הדיגיטלי ביפל הופך את שדה הקרב על תשומת הלב שלנו למחזה מוחשי: מכונות שנראות כמו יצורים היברידיים - חצי־חיית מחמד, חצי־סמל הון וטכנולוגיה - מסתובבות במתחם, מצלמות ללא הפסקה את הסביבה, ומפיקות דימויים מודפסים ודיגיטליים, כאילו היו אלגוריתמים מהלכים של רשתות חברתיות.
כלבי רובוט עם פנים מוכרות
במרכז המיצב ניצבת להקה של כלבי־רובוט אוטונומיים, שכל אחד מהם נושא מסכת סיליקון היפר־ריאליסטית של דמות־על מעולם הטכנולוגיה או האמנות - מאסק, צוקרברג, בזוס, וורהול, פיקאסו וגם ביפל עצמו.
המסכות, שיוצרו בטכניקות איפור ואפקטים קולנועיים, מעניקות ליצורים תחושה מטרידה של “כמעט אנושיים”, כשהגוף מכני אבל המבט מוכר מדי מהכותרות ומהפידים. כל רובוט מוצג במהדורה מוגבלת, במחיר של כ־100 אלף דולר ליחידה, כאשר גרסת בזוס אינה מוצעת כלל למכירה - פרט שמחדד את הפער בין דימוי לסחורה, בין סמל לנדל"ן אמנותי.
כשהאמנות מייצרת תמונות - בדרך מביכה
החלק הכי פרובוקטיבי במיצב מתרחש דווקא מאחור: הכלבים־הרובוטיים מדפיסים מאחוריהם תעודות ומדבקות עם דימויים - צילום של מה שהם קלטו סביבם, שעובר עיבוד בינה מלאכותית בסגנון שמותאם לראש שהם נושאים.
הכלב־וורהול מפיק וריאציות פופ־ארט, הכלב־פיקאסו מייצר עיוותים קוביסטיים, בעוד שראשי הטק משדרים אסתטיקות המזוהות עם עולמות המדיה החברתית, החל ממטא־מציאות ועד חזיונות טכנולוגיים אפלים.
התעודות שמקבלים המבקרים כתובות בטון ציני ומציגות את היצירה כ“דוגשיט אורגני”, כולל קודי QR המובילים לרכישת טוקנים דיגיטליים - ערבוב מודע־לעצמו של שוק, הומור ושאלות על ערך אמנותי בעידן הבלוקצ’יין.
ביקורת על שליטת האלגוריתם
מאחורי הקרנבל הטכנולוגי מסתתרת אמירה חדה: פעם הציבור ראה את העולם דרך עיניהם של אמנים, היום הוא מביט בו דרך עיניהם של בעלי פלטפורמות - ובעיקר דרך האלגוריתמים שהם מפעילים.
ביפל משתמש בדימוי של כלב נאמן, מתוכנת וממושמע, כדי להמחיש כיצד מערכות אוטומטיות אוספות מידע, מעבדות אותו ומחזירות לנו “מציאות” מסוננת, מעוצבת ומקודדת בהתאם לאינטרסים של מפתחיהן.
בכך המיצב מציע אלגוריה ברורה: אם פעם האמן היה “העד” והמתבונן, היום התפקיד הזה עבר למכונות ולחברות הטכנולוגיה, ואנחנו - כמו המבקרים בתערוכה מסביב הגדר - בעיקר צופים, מצלמים ומנסים להבין מי בעצם מנהל כאן את מי.
הרגע שבו אמנות דיגיטלית הופכת למיינסטרים
“Regular Animals” הוצב בלב Zero 10 - פלטפורמה חדשה ביריד, המוקדשת לאמנות דיגיטלית ומדיה חדשה, שנתפסת על ידי האוצרים כנקודת מפנה בהכרה הממסדית באמנות כזו.
עצם העובדה שמיצב עתיר בינה מלאכותית, רובוטיקה וטוקנים דיגיטליים הופך לאטרקציה המרכזית ביריד ענק ומשמעותי כמו Art Basel Miami Beach, מעידה עד כמה הגבולות בין אמנות “קלאסית” לבין תרבות רשת, NFT ואלגוריתמים הולכים ומיטשטשים.
עבור ביפל, שזינק לתודעה העולמית עם מכירת ה־NFT ההיסטורית שלו ב־2021, זהו רגע שבו הוא לא רק מוכר קבצים דיגיטליים אלא מייצר חוויה פיזית־טכנולוגית שמעמידה לשיפוט הציבור את השאלה: האם אנחנו עדיין “בני אדם רגילים” - או כבר “חיות רגילות” במכלאה של האלגוריתם.
0 תגובות