בשנתיים האחרונות, תימן נכנסה לתודעה הישראלית באורח דרמטי ביותר – באמצעות טילים וכטב"מים המשוגרים לעברנו ומדירים כאן שינה של מיליונים. השיגורים הללו הם חלק ממעורבות החות'ים, ארגון אסלאמי שיעי-זיידי הנתמך ומחומש על ידי איראן, בעקבות המערכה של ישראל נגד הטרור בעזה.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
שבט החות'ים שהשתלט על חלקים נרחבים בצפון-מערב תימן, כולל קו חוף משמעותי בים סוף ונמלים חשובים, הכריז על "מצור ימי" על ישראל, הם תוקפים ספינות ישראליות או מערביות שעתידות לעגון באחד הנמלים של ישראל.
בעוד ישראל וארה"ב מגיבות צבאית נגד מטרות חות'יות, כולל נמלים ותשתיות צבאיות. הסרטונים שתימן מנפיקה בעיקר אחרי ההפצצות חושפים אותנו למראה אורבני עלוב, מדינה על סף חרפת רעב אזרחים יחפים ותשתיות על סף התפוררות. זו הזדמנות להעמיק מעט בבעיות שמכרסמות בחברה התימנית, ובראשן הכלכלה המרוסקת והתמכרות הכרונית לצמח הגת.
ההתמכרות הירוקה של תימן
הגת (Catha Edulis) הוא צמח בעל עלים ירוקים שבלעיסה מתמדת, הם מריירים חומר ממריץ. תימן וצמח הגת קשורים זה בזה בקשר עמוק, היסטורי ותרבותי, אבל היום ההתמכרות לגת מעמידה את הכלכלה שלהם מפני קריסה סופית.
לפי דו"ח של הבנק העולמי משנת 2007, הגת היה אחראי ל-6% מהתמ"ג התימני ותפס כמעט שליש מהייצור החקלאי, הגת הוא גם המעסיק הגדול ביותר במדינה אחרי המגזר הציבורי. אולם מאז, העסק רק תפח. מלחמת האזרחים שהחלה ב-2014 הרסה את כלכלת תימן, ורמת החיים הידרדרה באופן קיצוני. למרות שמיליונים חיים על סף רעב, מנהג לעיסת הגת, המכונה "לחזן", רק התרחב.
החות'ים, השולטים בצפון, אזור המוצא של הגת, עודדו באופן פעיל את גידול הצמח וצריכתו. הסיבה פשוטה: הגת מכניס פי כמה מגידולים חקלאיים אחרים. כך, בחוות רבות, גידולים חיוניים כמו חיטה וקפה הוחלפו בשיחי גת. לפי הערכות המבוססות על דו"חות האו"ם, הגת השתלט על כ-60% מהשטחים החקלאיים בתימן. יש המקשרים את תעשיית הגת של החות'ים לסחר בסמים של ארגונים כמו חיזבאללה. אפילו סגן שר החוץ החות'י הודה באופן מפתיע שזהו "הרגל רע", אך התעשייה משגשגת – בשנת 2017, לפי הערכות האו"ם, תעשיית הגת הכניסה סכום כפול פי שלושה מהשווי של המזון הדרוש למניעת רעב במדינה.
זולל המים
האסון הכלכלי והחברתי שמחולל הגת בתימן אינו מסתכם רק בתחרות על שטחי חקלאות. תימן סובלת ממחסור חמור במים, מחסור שמחריף על ידי בצורות תכופות. הגת, הוא צמח שדורש השקיה מרובה באופן יוצא דופן. שיחי הגת יונקים כמויות עצומות של מי תהום, ובאופן אירוני הוא ממריץ דווקא את הידלדלות המאגרים התת-קרקעיים, שממילא הולכים ומתייבשים במהירות גדולה. המחסור במים מאיים על עצם קיומה של המדינה. יותר ממחצית ממקורות המים הנדירים של תימן משמשים, למרבה האבסורד, להזנת "התמכרות" הגת.
הממשלה נאבקת להגביל את קידוחי המים הבלתי חוקיים עבור מגדלי הגת, אך ללא הצלחה משמעותית. מומחים מציינים כי קצב גידול האוכלוסייה המהיר והבזבוז העצום של מים (20%-30% לעומת 7%-8% באירופה) תורמים גם הם למשבר.
השפעות הגת: ממריץ חברתי
בעוד שבעבר הרחוק הגת היה נלעס רק על ידי המעמד העליון כ"מותרות בהזדמנויות מיוחדות", כיום הוא הפך להרגל יומיומי בקרב מרבית האוכלוסייה. ארגון הבריאות העולמי מעריך שכ-90% מהגברים התימנים וכמחצית מהנשים לועסים גת 3-4 שעות מדי יום. אפילו כחמישית מהילדים מתחת לגיל 12 דיווחו על לעיסה יומיומית.
חוויית לעיסת הגת, שנקראת "תחזינה" או "קאט סישן", היא לרוב אירוע חברתי. אנשים מתכנסים, בדרך כלל בהפרדה (מגדרית), לועסים את העלים ומשוחחים להנאתם. המראה החיצוני שלהרבה אזרחים בתימן שלועסים הוא לחיים נפוחות, בגודל שיכול להגיע לכדור טניס, כתוצאה מהעלים הנלעסים והנאגרים בצד הפה.
אולם ההשפעות אינן רק חברתיות. הגת מכיל קאתינון, חומר ממריץ. ארגון הבריאות העולמי מגדיר את הגת "ממכר מאוד", כאשר ההתמכרות מתפתחת מ"תלות פסיכולוגית". צריכה ארוכת טווח נחשבת מזיקה ומקושרת עם תופעות כמו ישנוניות לאורך היום, סיכון מוגבר לסובלים מלחץ דם גבוה, וכמובן פגיעה בתא המשפחתי.
במדינה שבה כ-17% מההכנסה הממוצעת של משק בית מוצאת על עלי גת, לעיתים קרובות על חשבון שעות עבודה או טיפול בילדים, ההשפעה ההרסנית על החברה והכלכלה ברורה.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
בעוד שהחות'ים ממשיכים לשגר טילים וכטב"מים לעבר ישראל ומושכים תשומת לב צבאית ופוליטית, בתוך תימן המציאות היומיומית היא מאבק על קיום של הישרדות, כשהגת מהווה גם נטל כלכלי כבד על משקי הבית ובעיקר מפלט זמני מהמציאות הקשה.
0 תגובות