הרובוטית האמנית איי-דה, דמויית האדם הראשונה בעולם, ממשיכה להדהים את עולם האמנות והטכנולוגיה. לאחר שיצרה דיוקן של המתמטיקאי האנגלי אלן טיורינג (ממניחי היסודות למדעי המחשב וממפצחי קוד האניגמה) שנמכר בסכום אדיר של למעלה ממיליון דולר במכירה פומבית. ובכך, הפכה יצירה זו ליצירת האמנות הראשונה של רובוט שנמכרה בסכום כה גבוה.
השבוע, איי-דה שוב משכה את תשומת הלב העולמית כאשר חשפה דיוקן מרשים של הוד מלכותו המלך צ'ארלס השלישי. הדיוקן, ציור שמן בשם "מלך האלגוריתם" (Algorithm King), נוצר באמצעותה (בינה מלאכותית) והוצג בקבלת פנים מיוחדת שערכה הנציגות הבריטית לארגון הסחר העולמי (WTO) ולאו"ם בז'נבה, לקראת ועידת "AI למען הטוב" העולמית.
איי-דה ציינה כי שאבה השראה מפעילותו של המלך צ'ארלס לקידום שימור הסביבה ודיאלוג בין-דתי. הדיוקן החדש של המלך צ'ארלס השלישי יוצג במשלחת הדיפלומטית של בריטניה בז'נבה.
איי-דה, אשר נהגתה על ידי איידן מלר, מומחה לאמנות מודרנית ועכשווית, ופותחה בבריטניה על ידי צוות מהנדסים ומתכנתים, משתמשת באלגוריתמים מתקדמים של בינה מלאכותית, זרועות רובוטיות ומצלמות כדי ליצור יצירות אמנות מקוריות.
למרות הצלחתה המסחרית המרשימה, איי-דה עצמה הדגישה כי "הערך של יצירות האמנות שלי הוא לשמש כזרז לדיונים שחוקרים היבטים אתיים של טכנולוגיות חדשות". היא הבהירה כי מטרתה אינה להחליף אמנים אנושיים, אלא "לעודד חשיבה ביקורתית ולטפח חדשנות אחראית למען עתיד בר-קיימא יותר". היא הוסיפה כי כוונתה היא "לעורר את הצופים לחשוב על האופן שבו אנו משתמשים ב-AI באופן חיובי, תוך שמירה על מודעות לסיכונים ולמגבלות שלה".
נוכחותה של איי-דה באירועים חשובים ברחבי העולם, כולל נאום בבית הלורדים, הצגות במוזיאונים יוקרתיים כמו טייט מודרן וה-V&A, וכן בתערוכות כמו הביאנלה בוונציה ומוזיאון העיצוב, היא עוד צעד בכרסום מתמיד באמנים אנושיים. והשפעתה הגוברת בעולם האמנות והטכנולוגיה היא לא פחות ממכה אנושה לעוסקים בתחום.
ובעבר היא אף ציירה את דיוקן של המלכה המנוחה אליזבת השנייה לרגל יובל הפלטינה. אך נדמה שכל העוסקים במלאכה עדיין תחת התרגשות עצומה מאיי-דה ופעולה, ומתעלמים מהסכנה שבדבר. כפי ניכר מדבריו 'המכובסים' של סיימון מנלי, שגריר המשלחת הבריטית בז'נבה,
"איי-דה היא לא רק פלא טכנולוגי, היא התחלה של שיחה תרבותית". היא ממשיכה לאתגר תפיסות מסורתיות של אמנות ואמנים, ומעוררת שיחות חיוניות על השימוש הפוטנציאלי בטכנולוגיות חדשות.
0 תגובות