מחקר פורץ דרך שערכה אוניברסיטת פאדובה ופורסם בימים אלה בכתב העת "Antiquity", מספק פתרון לאחת התעלומות ההיסטוריות של ונציה: האריה המכונף, סמלה העתיק של הרפובליקה, אינו יצירה אירופית - אלא פסל סיני עתיק שנוצר לפני למעלה מאלף שנים.
באמצעות ניתוח איזוטופים של עופרת בדגימות ברונזה שהוסרו מהפסל בשיקום שבוצע בשנת 1990, הצליחו החוקרים לזהות תואם מובהק לאדמות עפרות הנחושת שמחבל היאנגצה התחתון שבסין - אזור שפעל כמרכז מתכות מתקדם כבר בימי שושלת טאנג (618–907 לספירה).
הרכב האריה, כך קובעים כותבי המאמר, דמה במקורו ל״zhènmùshòu״ - פסל שומר קברים שהוצב על פרוזדורי אבן של קברים סיניים עתיקים כדי להרתיע גנבי קברים ולהבטיח 'תהילת נצח' לבעליו. לאחר מסעו מערבה, ככל הנראה לאורך דרך המשי המסחרית ומסעירת הדמיון, עבר פסל האריה הסיני סדרת שינויים משמעותיים - הסרת קרניים, עיגול אוזניים ושינוי המראה לפסל אריה, כך שישתלב בסמליות הוונציאנית וימלא את תפקיד סמל פטרון העיר.
אחת התיאוריות המסקרנות היא כי הפסל הגיע לוונציה בזכות ניקולו ומפאו פולו, אביו ודודו של מרקו פולו האגדי, אשר ביקרו בחצר קובלאי חאן בבייג’ינג בשנות ה-60 של המאה ה-13. באותה תקופה אימצה ונציה את האריה המכונף כסמל הרשמי שלה - וייתכן שהסוחרים הוונציאנים, בעלי תושיה ודימיון, שלחו את ה"טומה גווארדיאן" הסיני לפירוק, והובילו אותו למספנות ונציה, שם לוטש ושונה בהתאם לסמל המסורתי.
האזכור ההיסטורי הראשון לקיומו של הפסל על עמוד בפיאצה סן מרקו הוא משנת 1293 – שנתיים לפני שובו של מרקו פולו מנדודיו. כך הופך פסל בודד מבטן קבר סיני עתיק לסמל נצחי של רפובליקה אירופית קסומה - ומעיד בעוצמה על קשרי הסחר, הדמיון והמפגש התרבותי בין מזרח ומערב כבר במאה ה-13.
0 תגובות