
בבית משפחת ביטון בבית שמש, הזמן עמד מלכת באותו היום הנורא בו פגע הטיל האיראני פגיעה ישירה בסמוך לביתם.
יעקב, אביגיל ושרה הי"ד עלו בסערה השמימה, מותירים אחריהם חלל עצום ואב שמסרב לשקוע בייאוש. בראיון מיוחד ל'כיכר השבת', מדבר הרב יצחק ביטון על הבחירה לעזוב את הבית שחרב, החזרה לספסל הלימודים מיד לאחר השבעה, וההבנה המזככת: "הקב"ה בחר בהם כקורבן ציבור, הם היחידה המובחרת". צפו בריאיון המלא.
"ממשיכים הלאה בעזרת ה'. משתדלים לעסוק בפעולות טובות, להתקדם, ולא להתעסק בעבר", פותח הרב יצחק ביטון את דבריו, בקול שבו מהדהדים כאב עמוק לצד השלמה מופלאה. מאז האסון שזעזע את המדינה כולה, משפחת ביטון כבר לא בביתה. "כרגע אנחנו נמצאים ברובע היהודי. לבית שמש אנחנו לא חוזרים, אנחנו פשוט לא מסוגלים נפשית".

למרות השבר הנורא, הרב ביטון מסרב להניח למלאכת הקודש. "ודאי שנמשיך למסור שיעורי תורה. כבר חזרתי לבית הדין בבית שמש, וזה לא קל. לא קל עבורי ולא עבור רעייתי, אבל מיד אחרי השבעה השתדלתי לחזור וללמד, למסור שיעורי גמרא כפי שעשיתי בעשורים האחרונים. גם אשתי מוסרת שיעורים בסמינרים. אנחנו מוכרחים ללכת הלאה – עבורנו, עבור כלל ישראל, ועבור הבת שנותרה לנו. חייבים לקבל דין שמיים באהבה".
"הייתה לי הרגשת לב לא פשוטה"
הרב חוזר אל היום הנורא ההוא, דקות ספורות לפני שהשמיים נפלו. "סיימתי למסור שיעור גמרא לאברכים, וביניהם בני יעקב ז"ל. חזרתי הביתה, ויעקב התעכב קצת. כשהוא הגיע, נשמעה האזעקה. באותם רגעים אמרתי לו: 'יעקב, אולי כדאי שתישארו כאן איתי?', אבל הוא, אביגיל ושרה חששו מעט והחליטו לרדת למקלט".

ברגע הזה, הרב משתף בתחושה שליוותה אותו: "מעולם לא אמרתי להם להישאר בבית, אבל באותה פעם הייתה לי הרגשת לב לא פשוטה, הרגשה לא פשוטה בכלל".
הפיצוץ האדיר לא איחר לבוא. "הבית התמוטט. חלונות עפו. בניסי ניסים אני עומד פה ומדבר – אני, אשתי ובתנו ממש עפנו באוויר מעוצמת ההדף. מיד כשנעמדתי, המחשבה הראשונה הייתה על הילדים. פחדתי לחשוב על המציאות שחלילה הם נפגעו. אשתי הפצירה בי ללכת למקום, וראיתי עשן שחור מיתמר באזור בית הכנסת. הבנתי שקרה פה משהו לא פשוט בכלל".
המחזה במקלט
כשהגיע למקום, התגלה המחזה המבעית. "ראיתי חורבן מוחלט. בית הכנסת נחרב, הכל היה אש, והמקלט נפגע פגיעה ישירה. עמדתי שם והמתנתי, משתדל לא להפריע לכוחות ההצלה, אבל הלב כבר ניבא רעות. לאט לאט ראיתי שמוציאים גופות", הוא משחזר בדמעות. "ראיתי את הבן שלי, יעקב. מיהרו לכסות את הגופות בטענה שמובילים אותם לטיפול, אבל בשעות הלילה המאוחרות, כשהגיע צוות המבשרים, כבר הבנו לאן הרוח נושבת".

"הם היחידה המובחרת ביותר"
כיצד שואבים כוחות מול חורבן כזה? עבור הרב ביטון, התשובה נמצאת בתוך דפי הגמרא וספרי המוסר עליהם גדל. "אם אדם מבין שהוא בידיים טובות, שהקב"ה מנהיג את המערכת – הוא מבין שכולנו חיילים נאמנים. עין במר בוכה, אבל הלב שמח בידיעה שהילדים נמצאים במדרגה גבוהה מאוד".
"זה לא 'צדיק ורע לו'", הוא מבקש להדגיש. "ברגע שאני מבין שהילדים שלי נבחרו להיות היחידה המובחרת ביותר, בבחינת 'אישי ישראל' (קורבנות), אני מבין שיש לזה ערך עליון. אנחנו אורחים בעולם הזה. הילדים הללו פעלו בעולם בזמן קצר את מה שאנשים מבוגרים לא מספיקים בזמן ארוך. אלו נשמות מיוחדות שירדו לקדש שם שמיים בחייהם ובמותם".

הרב חותם את דבריו במסר של אמונה יוקדת: "סוף סוף הבנתי את הפשט של 'פטירתן של צדיקים עושה רושם'. הילדים סיימו את התיקון שלהם בעולם, ובחייהם ובמותם לא נפרדו. הם זכו להיקבר בהר הזיתים. יש קושי שבן אנוש לא יכול להבין, ניסיון לא קל, אבל הקב"ה עשה את הטוב ביותר עבורנו ועבורם. הוא רוצה להוביל אותנו למציאות טובה, וצריך לקבל את הדברים באמונה".







0 תגובות