רשת הטלוויזיה האמריקנית CNN מפרסמת דיווח דרמטי שנשען על ארבעה מקורות שונים הבקיאים בפרטים, ולפיו ישראל הקימה רשת סמויה ורחבה של אתרים ובסיסים צבאיים במספר מוקדים במזרח התיכון. מטרת העל של המערך הייתה להקל על הוצאתן לפועל של פעולות מיוחדות נגד הרפובליקה האסלאמית.
החשיפה שופכת אור על המעורבות של המדינות השכנות לאיראן, שחלקן סייעו לישראל בידיעה ובאישור, בעוד שאחרות עשו זאת ככל הנראה ללא הסכמה מפורשת. המערך המסועף העניק לצה"ל טווח פעולה היסטורי וחסר תקדים, שאיפשר גישה עמוקה למאות קילומטרים בתוך השטח האיראני – מדרום, ממערב ומצפון.
המיקוד המרכזי של הפעילות הישראלית, כפי שעולה מהדיווח, היה באזרבייג'ן. כוחות מיוחדים ויחידות מודיעין הוצבו בחשאי במספר אתרים בדרום המדינה, סמוך לגבול הבינלאומי עם צפון איראן.
בנקודה הקרובה ביותר, הכוחות שהו במרחק של כ-60 מייל (פחות מ-100 קילומטרים) בלבד מהעיר האיראנית תבריז – יעד מרכזי שהותקף על ידי ישראל במהלך המלחמה. הכוח באזרבייג'ן מנה כמה עשרות לוחמים, וכלל, על פי אחד המקורות, אנשי קומנדו מיוחדים, לוחמי יחידת החילוץ המוסקת העילית של צה"ל וסוכני מוסד.
כוחות אלו ביצעו משימות של איסוף מודיעין מדויק, הפעילו מל"טים מתקדמים ויצרו עמדת תצפית יקרת ערך אל עבר צפון איראן. במקור, הבסיסים נועדו לשמש כעמדות קדמיות לצווטי חילוץ והצלה במקרה חירום, כגון הצלת טייסים שנטשו את מטוסם, אך היקף הפעילות התרחב משמעותית עם התמשכות הלחימה.
באזרבייג'ן הכחישו מכל וכל את הדיווחים, ודובר השגרירות בוושינגטון מסר ל-CNN: "אנו דוחים בתוקף טענות מופרכות על שימוש כביכול בשטח אזרבייג'ן לפעולות נגד מדינות צד שלישי". מלשכת ראש הממשלה ומדובר צה"ל טרם נמסרה תגובה.
הנוכחות הישראלית לא הוגבלה רק לאזרבייג'ן. מקור נוסף חשף כי ישראל נעזרה גם במיקום אסטרטגי ברפובליקה הפורשת סומלילנד שבקרן אפריקה, מה שסיפק נקודת עצירה פוטנציאלית למטוסים ישראליים בטיסות ארוכות הטווח שלהם לעבר איראן. מהלך זה התאפשר על רקע הכרתה הרשמית של ישראל בסומלילנד בדצמבר האחרון.
בנוסף, בהתבסס על דיווחים קודמים של ה"וול סטריט ג'ורנל" וה"ניו יורק טיימס", צה"ל תחזק לפחות שני מתקנים סודיים בעיראק שהעניקו תמיכה לוגיסטית וגיבוי מבצעי בעת הצורך, למרות הכחשות מצד צבא עיראק.
זירה נוספת שעלתה בדיווח היא איחוד האמירויות הערביות, לשם לפי הפרסומים פרסה ישראל בחשאי סוללת "כיפת ברזל" עם צוות תפעול ייעודי, יחד עם מערכות הגנה נוספות.
דיווחים קודמים של CNN אף ציינו ביקורים חשאיים של בכירים ישראלים, בהם ראש הממשלה, ראש המוסד והרמטכ"ל באמירויות במהלך המלחמה, טענות שהוכחשו בתוקף על ידי הממשל באבו דאבי.
השותפות האסטרטגית והביטחונית ארוכת השנים בין ישראל לאזרבייג'ן התבררה כקריטית במיוחד. ההכנות לפעילות החשאית החלו שבועות רבים לפני פרוץ המערכה הצבאית הגלויה. בחודש ינואר, בעוד המשטר באיראן מבצע דיכוי אכזרי ורצחני של המוני מפגינים, החלה ישראל להכין את הקרקע בגבול האזרי-איראני.
שני מקורות אישרו ל-CNN כי מבצע מקדים התנהל באזור כדי להתקין ציוד האזנה ומכשור מודיעיני מתקדם, במטרה לאסוף מידע על תנועות הצבא האיראני ולספק התרעות מוקדמות מפני שיגורי טילים.
תוכניתה המקורית של ישראל הייתה לבצע את המבצע תחת מעטה של פתיחת מלחמה רחבה יותר, אך התוכנית השתבשה ברגע האחרון כאשר נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, ביטל את התקיפה המתוכננת בטענה שאיראן הסכימה להפסיק את דיכוי המפגינים.
למרות הביטול האמריקני, ההנהגה הישראלית – שהעריכה כי המשא ומתן בין וושינגטון לטהראן נדון מראש לכישלון – החליטה להוציא לפועל את המבצע באופן עצמאי. חיל האוויר וכוחות מיוחדים של צה"ל התקינו בהצלחה את הציוד, ושבועיים לאחר מכן ביקר שר החוץ דאז, גדעון סער, בבאקו ונפגש עם נשיא אזרבייג'ן ובכירים נוספים.
אחת הפעולות הבולטות שיצאו מאזרבייג'ן הייתה חיסולו של רחמן מוקדם ב-4 במרץ. מוקדם, שעמד בראש אגף המודיעין של משמרות המהפכה, תואר על ידי ישראל כגורם מרכזי בתכנון ניסיון ההתנקשות בנשיא טראמפ בשנת 2024.
למחרת החיסול, נרשמה הסלמה מסוכנת כאשר מל"טים תקפו נמל תעופה במובלעת נחיצ'יבאן שבשליטת אזרבייג'ן, פגעו בטרמינל ופצעו כמה בני אדם. נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב, האשים את איראן ישירות ב"פעולת טרור מכוערת, פחדנית וחסרת בושה", למרות הכחשות מצידה של טהראן.
יומיים לאחר מכן, הודיע שירות הביטחון האזרי על סיכול מזימה של משמרות המהפכה לתקוף תשתיות לאומיות ויעדים ישראליים ויהודיים. שבועות לאחר מכן, משרד הביטחון בישראל אישר רשמית כי הסיכול הושג בזכות שיתוף פעולה מודיעיני הדוק עם המוסד והשב"כ.
0 תגובות