הצעת החוק "מוות במרשם רופא" אושרה אתמול (ראשון) בוועדת השרים לענייני חקיקה ועוררה זעם בקרב בכירים במערכת הרפואה בישראל, כמו גם אישי ציבור מכלל הקשת הפוליטית. לדברי המתנגדים, בידיו של הרופא לרפא ולא חלילה להפך.
על פי החוק, אותו הציע חבר הכנסת, עופר שלח (יש עתיד), חולה המוגדר "נוטה למות" יוכל לקבל מרשם לסם מרדים במינון ממית מבלי שהרופא ישא באחריות פלילית.
ד"ר ליאוניד אידלמן, יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל, אמר בשיחה עם "כיכר השבת" כי הוא מתנגד להצעת החוק וכי הוא יעשה כל שביכולתו למנוע את החקיקה במליאת הכנסת: "אני אומר שתפקידו של רופא לרפא ולהקל על הסבל אבל לא להמית חולים והאמון בין הרופא לחולה בנוי על זה שהרופא יעשה הכול כדי להציל את חייו של החולה ואני מתנגד להצעה הזאת ואני יאמר זאת בכל מקום, גם בכנסת וגם בתקשורת וזו העמדה שלי".
"המוות הפך למוצר צריכה"
מוקדם יותר הבוקר הודיע השר לאזרחים וותיקים, אורי אורבך (הבית היהודי), כי יגיש ערר לוועדת שרים לענייני חקיקה כנגד חוק "המתת חסד" של ח"כ עופר שלח שאושר בוועדה.
בעמוד הפייסבוק שלו כתב אורבך: "המוות הופך להיות עוד מוצר צריכה או שירות לאזרח. הרופאים, אומללים שכמותם, צריכים לספק גם שירותי הריגה וחיסול חולים סופניים. זוהי ליברליות מזוייפת שגורסת כי הכל סחיר ומותר ובלבד שזה רצונו החופשי של הלקוח. כל ערך אחר: חברתי, דתי, משפטי, נדחה אל מול רצון הפרט.
"לבי לבי לחולים הסופניים שאין שיעור לסבלם, אבל הדיון הוא גם מה מותר להכניס לספר החוקים, מה תפקידם של הרופאים ובני משפחה, והאם רק 'זכות הפרט' היא הערך המכריע בקביעת החוקים. אנסה במעט כוחותי להציל את ספר החוקים שלנו מכדור המוות הזה".
התנגדותם של השניים מצטרפת להתנגדות של הציבור החרדי כבר עם העברתו בוועדת השרים. הרב הראשי הרב דוד לאו אמר כי "לרופא ניתן תפקיד לרפא, וכשאינו יכול לרפא אין לו רשות להמית. מותר לתת משככי כאבים גם אם בהצטברותם תתקרב שעת המוות אך לא להמית".
"וידוא הריגה לזהות היהודית של הממשלה"
ח"כ יעקב אשר אמר בתגובה כי "ממשלת ישראל חצתה היום עוד גבול וממשיכה את מלחמתה בקדשי ישראל על ידי פגיעה בערך קדושת החיים, הגיע הזמן לעשות המתת חסד לממשלה הרעה הזו".
ח"כ אורי מקלב אמר בתגובה כי "זהו וידוא הריגה לזהות היהודית של ממשלת ישראל".
ח"כ מנחם אליעזר מוזס אמר כי "שוב הוכיחה הממשלה כי יש לה מטרה אחת בלבד: עקירת כל ערך יהודי. איבדו את הערך לקדושת החיים שייחד מאז ומעולם את העם היהודי".
בהקדמה לחוק כתב שלח כי הוא נועד למנוע מקרים טראגיים, שבהם רוצח אדם בריא את בן זוגו החולה ומתאבד לאחר מכן, כדי שלא להיות מואשם בביצוע רצח. המצב החוקי הקיים אינו אוסר על אדם הרוצה בכך להתאבד, אך מתן סיוע במעשה כזה - גם מצד בן משפחה - הוא עבירה פלילית. החוק הוא העתק של חוק דומה שהתקבל במדינת אורגון שבארצות הברית.
עד היום היה אפשר בישראל להפסיק את העזרה של אמצעים מלאכותיים לחולה שנוטה למות, אך חולה הנוטה למות ואינו נעזר באמצעים מלאכותיים לא יכל להפסיק את חייו.
"חולים כאלה אינם יכולים לממש את זכותם האנושית והאזרחית הבסיסית למוות מוקדם וגואל, ובשם החוק הם נידונים להמשיך ולהתייסר", הסביר שלח בהצעת החוק. לדבריו, "אין זה מפתיע כי לא מעטים מהם בוחרים לסיים את חייהם בהתאבדות, הנעשית לעתים בצורה ברוטלית ומותירה צלקת נוראה בלב בני המשפחה".