השיחה האחרונה של קשת קסרוטי
בארץ
נטליה קסרוטי, אמו של קשת קסרוטי הי"ד, שנרצח במסיבת הנובה על ידי מחבלי החמאס, השמיעה היום (שלישי) במהלך מסיבת עיתונאים הקלטה מצמררת משיחתו האחרונה של בנה עם מוקד החירום, שנערכה בשעה 7:06 בבוקר הטבח.
במהלך השיחה נשמע קשת כשהוא מנסה להזעיק עזרה רפואית, מדווח למוקדן על תאונת שרשרת קשה של עשרות כלי רכב ומציין כי הוא סובל מכאבים ואינו מסוגל לנוע ממקומו.
“איפה אמבולנס שהזמנתי לפה?”, נשמע קשת שואל בתחילת השיחה. בהמשך ניסה להסביר את המתרחש סביבו: “אני שלחתי מיקום עכשיו, יש פה כמה רכבים שתקועים עם אמבולנס, יש פה איזה 10 רכבים שעשו תאונה, אחי”.
כשנשאל אם הנפגעים בהכרה ואם יכול לגשת אליהם, השיב: “אחי, אני לא יודע, אחי, אני לא יודע, אני בעצמי פה עם כאבים, חיים שלי. סבבה?” רגע לאחר מכן נשמע קשת מבוהל ואומר: “תקשיב לי, תקשיב לי, אתה יכול לזוז, אחי? אני מת מפחד ואני לא יכול לזוז”.
בהמשך השיחה התבקש להעריך כמה כלי רכב נמצאים במקום. קשת ספר אותם בקול והשיב: “אני רואה, בעיניים שלי כרגע, 1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, 9, 10, 11, 12 רכבים, אחי, בתאונה, סבבה?”
כשנשאל אם הוא רואה אנשים זזים או יוצאים מהרכבים, אמר: “אני רואה אנשים זזים, אני רואה אנשים פה, אני לא, אני לא רוצה לה- אני לא יודע, לא ליגש, כי אני רוצה לבדוק, אחי”. לאחר מכן הוסיף: “לא יכול לזוז כל כך, אני גם כואב לי, סבבה?”
בתום השמעת ההקלטה הדרמטית, שיתפה האם בתחושותיה הקשות ובמראה הנורא שנחרט בזיכרונה, תוך שהיא מטיחה האשמות קשות בנוגע למדיניות העברת הכספים לרצועת עזה בשנים שקדמו לאסון. האם תיארה כי כשהיא שומעת על מזוודות הכסף שהועברו, היא רואה מול עיניה את בנה קשת ז"ל יושב ברכב מתחת לגשר לצד חברו מוטי, כשהוא ירוי בראשו ובליבו. היא תהתה בכאב כמה מתוך הכספים הללו שימשו לבניית מנהרות ולרכישת הנשק שבאמצעותו נרצח בנה.
את דבריה חתמה האם בקריאה נוקבת לחשבון נפש של מקבלי ההחלטות לקראת יום הכיפורים. היא דרשה מהאחראים לעשות בדק בית על הכספים, ההחלטות, האזהרות והמחדל שהוביל להירצחם של כ-1,200 בני אדם, והבהירה כי המשפחות השכולות יבואו עימם חשבון.
"אני קוראת “מזוודות כסף” ואני רואה את קשת מתחת לגשר. יושב לו ברכב ליד מוטי. שערו הבלונדיני סתור על פניו. כדור אחד בראש ואחד בלב", היא אמרה. "כמה מהכסף הזה הפך למנהרות? לנשק? ליכולת שאפשרה לחמאס להגיע לילד שלי??? שלוש שנים!!!! ידעתי שאני חיה במדינה מתוקנת. מדינה עם מוסר. מדינה שדואגת לאזרחיה.
"טעיתי. כמה טעיתי, אלוהים אדירים. לא רק שהמדינה לא דאגה לקשת ולעוד 1200 אנשים בבוקר ההוא. בעוד כמה ימים יום כיפור. יום של חשבון נפש. אז תעשו חשבון נפש. על הכסף. על ההחלטות. על האזהרות. על המחדל. על 1200 בני אדם שנרצחו. אנחנו נבוא איתכם חשבון".
0 תגובות