השבוע האחרון האיר פניו לניר ברקת. הלחץ שכך, והעיקר, התברר כי הפוליטיקאים לא שוקלים ברצינות את הדרך לאופוזיציה, שזה האיום העיקרי על שלוותו של ראש העיר. מרבית הנציגים החרדיים בעירייה לא רוצים לשמוע על פרישה. לכל מי שמדבר איתם הם מסבירים "בטוב טעם", כי "לברקת בין כך יש קואליציה, איתנו או בלעדינו".
זה כמובן נכון מספרית, לחרדים 12 חברי עירייה מתוך 31, וגם כאשר מצרפים את תורג'מן שקרוע לחלוטין עם ברקת עדיין נשארו לראש העיר 18 מתוך 31, שזה רוב משמעותי. אך גורמים בעירייה אומרים, כי במצב דברים כזה ברקת אינו יכול לבצע "משילות", שכן נושאים תקציביים ואחרים רבים דורשים רוב של שני שליש, ובכל מקרה, אופוזיציה חזקה יכולה למרר את החיים לראש העיר.
זו גם הסיבה שמרבית ראשי הערים בארץ מוכנים להתחלק בשלטונם עם אויביהם הפוליטיים על אף שמספרית הרוב לצידם. במקרה של החרדים יודע ברקת ויודעים הכל, כי אם החרדים יעזבו את הקואליציה, לברקת תהיה בעיה, שכן הקואליציה אינה עשויה "מעור אחד", ובקרב חברי סיעות הקואליציה יש יותר מדעה אחת על ניר ברקת.
גם בסיעת המפד"ל מתעוררים קשיים. אמנם הרוב תומך בברקת וגם הלך איתו בבחירות לראשות העיר, אבל חבר העירייה גבאי, בנו של הח"כ לשעבר גבאי, סובר אחרת, ואומר כי השבת מעניינת לא רק את 'יהדות התורה' אלא גם את המפד"ל.
בשל זה אין לדעתו משקל, שכן ישיבתם בקואליציה של שנים עשר חברי עירייה חרדיים מעניקה לברקת פוליסת ביטוח ובמצב דברים זה לאיש אין עניין להתעמת עימו. אם החרדים יפרשו הכל ייפתח מחדש, כולל גם חברי עירייה נוספים שבשיחות מסדרון מביעים אכזבה מתפקודו של ראש העיר. אבל הבעיה האמתית של ברקת, היא הקושי עם משרד הפנים, שיתעורר עם פרישת החרדים, שכן ללא משרד הפנים עירייה אינה יכולה לתפקד ובוודאי עירייה כמו ירושלים שתקציבה מבוסס על העברות מיוחדות במסגרת 'חוק ירושלים' ועוד, וללא רצונו הטוב של שר הפנים חייו של ראש העיר יהיו קשים ומרים.
הפוליטיקאים הדתיים יודעים זאת, אבל מבכרים להתעלם מהמציאות. יש אומרים כי הבעיה העיקרית להשגת דרכון לאופוזיציה, היא שלדמות מרכזית בעירייה מטעם החרדים עדיין אין "סידור עבודה" ומשכורת מסודרת. במצב דברים זה הלחץ לפרוש מהקואליציה על מנת להפסיק את ההתנכלויות לציבור החרדי בכל התחומים, שנושא השבת הוא רק אחד מהם, אינו עובד. בעירייה אומרים שניר ברקת יודע זאת – וגם קיבל הבהרות ברוח זו בשיחות שניהל לאחרונה עם כמה בכירים חרדיים - ועל כן אינו מתרגש יתר על המידה מהאיומים על שלמות הקואליציה שלו.
חבר העירייה תורג'מן המוגדר כיו"ר האופוזיציה (על אף שהוא חבר העירייה היחיד באופוזיציה), אף ביקר פומבית את חברי העירייה החרדים על דבקותם בכיסאות במקום בעקרונות.
מאחורי הקלעים נערכו במהלך השבוע מגעים בניסיון לפתור את המשבר בין החרדים לברקת על בעיית החניונים. נעשו כמה מהלכים והתנהלו שיחות לא רשמיות בין אנשי 'העדה החרדית' המובילים את המהלכים לבין ניר ברקת. ראש העיר דרש לאפשר לו להיפגש עם גאב"ד העדה החרדית מרן הגרי"ט וייס. התשובה שקיבל לא פסלה עקרונית את האפשרות, אבל נאמר לראש העיר, כי "תוכל לבוא לגאב"ד אם יש לך משהו להניח על השולחן", דהיינו הצעת פתרון מעשית למשבר, ולא רק הסברים בנוסח המוכר של "המשטרה אמרה לי". במצב דברים זה הציעו ב'עדה': "נשלח שליח שייפגש איתך".
ברקת לא היה 'פראייר' וגם הוא השיב באותה מטבע: גם אני אשלח שליח שייפגש עם השליח שלכם... לבסוף הסכים ברקת להיפגש עם דמות שמקובלת על העדה החרדית, ובתיווך חבר העירייה שלומי אטיאס מש"ס נפגש הרב אברהם ישראל פרויליך עם ברקת לשיחה ארוכה שהחלה ב– 11 בלילה של ליל שישי ונמשכה עד שתיים וחצי בלילה.
בתחילת השיחה היה השדכן, אטיאס, בחדר, אבל לאחר מכן השאיר את הרב פרויליך שנמנה על חוגי בריסק, לבדו עם ראש העיר ל''שיחת נפש'' שביקשה ללבן את הבעיות שמונעות התקדמות בדו-שיח. ברקת, צריך לומר, היה ידידותי במיוחד, ושיחרר הצהרות מפתיעות שהיו ערבות לאוזניו של איש העדה החרדית.
בין השאר אמר ברקת: "אם הייתי חרדי הייתי בעדה החרדית". אמר והוסיף: "אני לא סובל קיצורי דרך וזיופים". האם בכך התכוון ברקת לרמוז עד כמה הוא מעריך את חבריו החרדים לקואליציה? לא ברור, אבל בכל מקרה עדיין לא הושגה פריצת דרך על אף שהצדדים מודים כי "הועלו כמה הצעות". בכל מקרה אומרים כי האווירה היתה טובה, ו"יתכן שעוד יהיו דיבורים".
מאחורי הקלעים של הכנת הפגישה נפרש מסך של חשאיות. אף אחד מלבד הגאב"ד והמשב"ק שלו לא ידע על הפגישה הצפויה, וגם אחר כך 'העדה' לא הדליפה. הסיפור יצא מברקת, שסיפר על הפגישה למפקד משטרת ירושלים המקורב אליו, אהרון פרנקו.
במקביל נמשכים 'ההליכים'. העדה החרדית הכריזה על הפגנה שנועדה לערב שבעה עשר בתמוז, אבל מדובר במפגן שקט, שמשאיר מקום להמשך המגעים. בכל מקרה, ביום שני אחה"צ שוחררו עצורים וזכו לקבלת פנים נלהבת. אבל ברור כי המשחק יימשך, כאשר העצירים הם חלק בלתי נפרד ממנו, כאשר משטרת ירושלים משתמשת במעצרים כאמצעי לחץ – יעיל, אבל רק עד קו מסוים - על מנת להרתיע את החרדים.
גם במשטרה וגם בעירייה יודעים כי אם יחצה קו אדום, נושא כמו אסירים יהפוך לשולי יחסית, ומכאן הרצון המשותף לכל הצדדים להגיע להסדר.
גורמים המקורבים לעדה החרדית אומרים כי עמידה גאה יותר של חברי העירייה החרדים היתה מסייעת למאמץ להביא לסיום המשבר, אבל בעירייה יש הדבקים בכיסאות. כאן אומרים כי אם לא יתגבש פתרון המניח את דעת 'העדה', לא מן הנמנע ש'העדה' תעביר מהלך ותפתח את הדרך לגורמים שונים שכבר עתה דורשים להפעיל לחץ אישי על חברי העירייה החרדיים כדי לגרום לפרישתם מהקואליציה.