15,000 ערבים מתגוררים, נכון להיום, בלוד. אל הרבבות הללו צפויים להצטרף בשנים הקרובות אלפי משפחות חרדיות, שיבואו לעיר במסגרת פרויקטים חדשים המוקמים למגזר החרדי. "הדירות יהיו זולות", מבטיחים היזמים, "ואיכות החיים גבוהה".
הכל טוב ויפה עד ששואלים את פעילי השמאל המקומיים, שכצפוי מביטים בדאגה על הכיבוש החרדי הצפוי בעיר. הם טובים במתמטיקה, מסתבר. "בשנים הקרובות צפוים להצטרף כ-18,000 תושבים. לא ירחק היום ויהיה כאן ראש-עיר חרדי".
וגם במגזר הערבי בעיר לא ממש אוהבים את המיזם החדש. "מצד אחד מפשירים קרקעות ליהודים בלוד ומצד שני הורסים בתים לערבים", אומר חאלד אזברגה, פעיל חברתי. "מסרבים להפשיר את השכונות הערביות ומסרבים למכור לערבים דירות".
אבל היזמים בשלהם, וכך גם גורמים בעירייה שמגיבים לטענות: "העירייה רואה חשיבות רבה בעידוד אוכלוסייה דתית לאומית להשתקע בלוד. המדובר באוכלוסייה איכותית שמאמינה בעיר, מחזקת אותה ואף רואה בכך ציונות אמיתית. עיריית לוד עושה כל מאמץ כדי למשוך אוכלוסייה זו, תוך הדגשת יתרונותיה הבולטים של העיר ומיקומה הגיאוגרפי במרכז המדינה.
"עיריית לוד מאמינה כי הבאת אוכלוסייה חדשה ללוד, תביא להגדלת ולהכפלת מספר התושבים שבה, לחיזוק עצמאותה כעיר ואם בישראל ולטיפוח מרכזיותה בין היישובים הסמוכים לה".