פרופסור סיגל סדצקי, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, מפרסמת היום (שלישי) כי במכתב ששיגרה לפרופסור חזי לוי, המנכ"ל החדש של המשרד, הודיעה על התפטרותה מתפקידה הבכיר, כשהיא מנמקת זאת במדיניות שגויה הננקטת כעת - כולל הסגרים על ערים חרדיות.
בפוסט שהעלתה בפייסבוק, מנמקת סדצקי את פרישתה, לאחר חודשים בהם הובילה את קבלת ההחלטות בטיפול במשבר הקורונה, בכך שהנעשה עכשיו בעיצומו של גל הקורונה השני, מוכיח "איבוד כיוון", כהגדרתה.
"הודעתי לך על בקשתי לעזוב את את התפקיד המרכזי שלקחתי בניהול מניעת התפשטות והכלת מגפת הקורונה בישראל", כותבת סדצקי ללוי. "לאחר שנים ארוכות של שירות ציבורי בכיר, שבו השקעתי את כל יכולותיי למען מדינת ישראל ואזרחיה, הגיעו החודשים האחרונים אשר שינו באופן דרסטי את החיים בישראל ובעולם כולו".
תחילה האפידמיולוגית הבכירה מתייחסת במרומז לביקורת שנמתחה על החלטותיה בעבר, וכותבת: "חשתי שאני מבינה את הנתונים ואת תחזית התפתחות המחלה ולרוב מסוגלת להבין גם את ה'פסיכולוגיה החברתית של המגפה'. גם כשהסכמתי עם ההחלטות וגם כשפחות, נרתמתי למשימות שגבו מחיר כבד (אישי, נפשי וגם בריאותי ופיזי). למרות כל אלה, המשכתי למלא בנחישות ובמסירות את תפקידי. אלא שלעת הזו ומזה זמן שאני מתקשה בכך".
ובאשר להבדל בין השלבים השונים בהתפרצות המגפה, כותבת סדצקי בביקורת ברורה: "בשלב הראשון לפרוץ המגפה ההתמודדות עמה התאפיינה בשרשרת קצרה יחסית של קבלת החלטות ובעדכון המדיניות בהתאם להתפתחויות בשטח. הישגי ישראל התבטאו בהשטחת עקומת התחלואה, והצעדים שנקטנו מבעוד מועד היו מקור השראה, שזכה לשבחים במדינות אחרות שהתמודדו עם המגפה. לעומת זאת, בשלב השני, שהתאפיין בפתיחה חיונית אך מהירה וגורפת של המשק, ההליך הפך למסורבל ואיזון השיקולים הגיע לממדים הדוחקים את שיקולי הבריאות".
"בשבועות האחרונים, ישראל נעה למקום מסוכן. הנתונים ומפת התחלואה הנוכחית והצפי לעתיד הקרוב מעידים על כך כאלף עדים. ישראל, שנחלה הצלחה בהתמודדות עם הגל הראשון, נפרדה ממדינות מובילות אחרות בכך שסטתה מהמדיניות שהן נקטו באמצעות שחרור מהיר מאוד של פעילויות חברתיות. לצערי המצאת הגלגל מחדש (ע"י פירוט כללי התו הסגול) לא צלחה. אבל, לאחר שדרך זו לא עבדה - שמספר החולים עולה, היה צריך לתקן - ומהר".
אך בפועל אירע אחרת, היא טוענת: "לצערי, למרות אין ספור דיונים ארוכים והתרעות מפורשות - זה לא קרה למעשה עד אתמול. כולי תקווה, שכעת משהחלו צעדי תיקון הם יימשכו בכיוון הנכון ובקצב המתאים לניהול המגיפה. את הגל הראשון אפיינה מנהיגות מקצועית וערכית, ששמה את חיי האדם בראש ומעל לכל שיקול אחר. תחושתי היא שעם הזמן הפכנו מאנשי מקצוע המגיבים לאירועים בצורה פרואקטיבית לבעלי אחריות נטולי סמכות המגיבים באיחור אחר האירועים".
"לצערי, תוצאות השינוי ניכרות. מהניסיון העולמי בהתמודדות עם מגפות עולה מעשים ומהלכים שנמנעים מהם בשל החשש מהחלטות קשות וכואבות יעלו בהמשך במחיר קשה כפל מונים. לצערי, מזה מספר שבועות מצפן הטיפול במגיפה איבד כיוון. למרות התרעות שיטתיות וסדורות במערכות השונות, ובדיונים בפורומים שונים, אנו צופים בתסכול בשעון החול של ההזדמנויות הולך ואוזל. על רקע זה הגעתי למסקנה שבתנאים החדשים שנוצרו ובהם דעתי המקצועית לא מתקבלת".
לטענתה, כאמור, "גם יעילות הטיפול ב'יישובים אדומים' על ידי הכרזה עליהם כאזור מוגבל על כל המשתמע מכך, אינו הצעד היעיל ביותר בשלב זה. האזורים המוגבלים משתנים בתזזיתיות, הארץ כולה בוערת ממקרים ולמרות שאני תומכת בנקיטת פעולות ממוקדות 'תפורות נסיבות' בהנהגת הרשויות המקומיות ובהכוונה המקצועית של משרד הבריאות, אני סבורה שלעת הזו השקעת המאמצים ב'מודל הסגרים' לא יוביל לתוצאות הרצויות".
"במצב שנוצר", מסבירה הרופאה הבכירה, "יעילותו של כל טיפול ממוקד על ידי בידוד או סגר מקומי בלבד פוחתת, ויש לחזק את צעדי המניעה של ההגנה האישית והריחוק החברתי של כלל האוכלוסייה, תוך הפעלת עיקרון של ביצוע צעדים עם מקסימום אפקטיביות בהפחתת ההדבקה בנגיף תוך שמירה מקסימלית על אי פגיעה בכלכלה. במקום נקיטת צעדים מתחייבים כאלה, מזה שבועות שאני צופה בכאב בהכחשת הנתונים וצפי ההמשך ובהמשך פתיחה בלתי מבוקרת של המשק. קולות של 'מכחישי קורונה' בתקשורת ['זו עוד שפעת', אמר מי שאמר], הדהדו בחלק מהדיונים בהם השתתפתי".
עוד היא מוסיפה, בפוסט הארוך שפרסמה: "הישגי ההתמודדות של הגל הראשון, הלכו והתבטלו עם הפתיחה הנרחבת והמהירה של המשק. מהלך המעבר לשלב השני בישראל היה הרבה יותר נרחב ומהיר בהשוואה למדינות מערביות אחרות. אווירת הטיפול במחלה ואופן קבלת ההחלטות השתנו באופן יסודי, והתוצאות ניכרו בנסיקת עקומת התחלואה".
"לשינוי זה, לצערי, התלוו הכחשה ניכרת בנוגע למגמות התחלואה שנצפו ובנוגע למשמעות ההחלטות שהתקבלו", מסבירה בכירת משרד הבריאות: "בעוד שבהצהרת הפתיחה הוכרז כי ההחלטות ישונו והמהלכים יהיו כפופים להשפעת הצעדים בשטח, בפועל הפתיחה התקדמה תוך קצור משמעותי בלוחות הזמנים וללא צעדי 'הליכה אחורנית' - וזאת למרות שגרף התחלואה הצביע שהמצב הלך והחמיר. למעשה, רק בסוף השבוע שעבר, החלו ניצני מוכנות לחזרה לפעילות מניעה כשלהי שהיא להערכתי מעטה מדי ומאוחרת".
ומסקנתה האישית של פרופ' סיגל סדצקי כאמור ברורה: "אין ביכולתי עוד לסייע להתמודדות אפקטיבית לבלימת התפשטות הנגיף".