רוב הישראלים לא סומכים יותר על בתי המשפט והמשטרה

הגוף הכי אמין בעיני הישראלים הוא צה"ל, אך גם בו חלה ירידה ברמת האמון של האזרחים. כ-78% מאזרחי מדינת ישראל רוכשים אמון לצה"ל - ירידה של 12% מחודש יוני האחרון אז זכה צה"ל ל-90% אמון.

הגוף השני שבו נותנים אזרחי המדינה את אמונם הוא מוסד הנשיאות, אולם עדיין רק כ-58% מהישראלים מביעים את אמונם במוסד זה (ללא שינוי ממשי מהמדידה הקודמת).

ההפתעה הגדולה נרשמה ביחס לאמון אותו רוכשים אזרחי המדינה לבית המשפט העליון, שבו דווקא חלה עליה ברמת האמון: 48% - לעומת 42% בלבד שנמדדו באוקטובר 2021.

האמון במשטרת ישראל ירד לשפל של 33.5% בלבד, ובמגזר הערבי ירדה מידת האמון ל-22% בלבד. 27% בלבד הביעו תמיכה בממשלת ישראל, כלי התקשורת זכו ל-25% בלבד, הכנסת זכתה ל-21% בלבד וכלל המפלגות זוכות לאמון של 10% בלבד מהציבור בישראל.

נשיא המדינה מר יצחק הרצוג אשר נכח בטקס חשיפת הנתונים, אמר כי "אין תחליף לדמוקרטיה הישראלית, ואין תחליף למוסדות המדינה. אובדן האמון במוסדות המדינה מדיר שינה מעיניי. אין קיום למדינה שהאזרחים לא מאמינים בה ובמוסדותיה. הציבור נושא אלינו עיניים.

ההתלהמות בכנסת מטרידה ומדאיגה אותי וחלקים רבים בציבור. מופעים של שיסוי מביאים רייטינג, אבל פוגעים בראש ובראשונה באמון הציבור בנו. בכוונתי לפעול בנושא בכל דרך מתוקף תפקידי כנשיא מדינת ישראל על מנת להביא להרגעת הרוחות. האמון מצד הציבור הוא הנכס הכי גדול של כל מערכת ומנגנון של כל מדינה; והירידה המתמשכת באמון הזה היא בגדר תמרור אזהרה לכולנו.

אני מאמין שחוסר האמון בין מוסדות המדינה לבין עצמם, כמו גם המתח הגובר בין הרשויות – המבצעת, המחוקקת והשופטת – הביאו לירידה באמון הציבור, הרואה ושומע היטב את השיח הנוקב, אשר חוצה לא פעם את הגבול, את ההתכתשויות ואת דברי הביקורת – עניינית, וגם פחות עניינית.

כאשר רשות אחת עוסקת כל העת בהצרת צעדיה של רשות אחרת, וכאשר הלעומתיות מחליפה יותר ויותר את השיתופיות ושילוב הזרועות, מה הפלא שהדברים משתקפים גם במידת האמון של הציבור הישראלי? למול תמונת המצב הזאת, אנחנו יכולים וחייבים לפעול אחרת".