בתוך עשור אחד, גדל מספר הילדים הישראליים הלומדים בבתי הספר החרדיים ביותר מחמישים אחוזים, בעוד שבתקופה זאת ירד מספר הלומדים בבתי הספר החילוניים ובבתי הספר של הזרם הממלכתי דתי נרשם גידול של 8 אחוזים בלבד.
נתונים אלו נחשפים הבוקר במחקר של מכון טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, מכון מקצועי לא תלוי, אך גם ראשיו נתקפו בבהלה מן הגידול הבלתי צפוי שנרשם במספר הילדים החרדיים במדינה, והמסקנות של המחקר נועדו להבהיל את ראשי המדינה ולהזהירם מבעוד מועד מול "פצצת הזמן החרדית".
תוצאות הראשוניות מעבודות המחקר שיופיעו בדו"ח השנתי של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, הנחשפות כאן, מספקות מבט על מהירות השינויים הדמוגרפים שהתרחשו בישראל במהלך העשור האחרון בלבד. בשילוב ממצאים על איכות ההשכלה, "לשינויים אלו השלכות רבות על עתיד המדינה", אומרים עורכי הסקר.
משימוש בנתונים שפורסמו לאחרונה על ידי משרד החינוך, מצא מרכז טאוב כי בתחילת העשור הנוכחי, 39% מילדי ישראל למדו בזרם החינוך הערבי או בזרם החרדי. במהלך העשור הנוכחי בלבד, מספר התלמידים הערבים ישראלים גדל ב-10% בזמן שמספר התלמידים החרדים גדל ב-51%. לעומתם, מספר התלמידים בזרם הממלכתי-דתי שגדל רק ב-8% בלבד. חוקרי מרכז טאוב מדגישים שמספר התלמידים הכולל בבתי הספר הממלכתיים הצטמצם – לא רק ביחס לשאר הזרמים, אלא גם במונחים אבסולוטיים.
כתוצאה מכך, במהלך עשור אחד בלבד, 48% מהתלמידים לומדים כעת בבתי ספר ערבים או חרדים, לעומת 39% בתחילת העשור. השאר, בינתיים 52% מכלל התלמידים בבתי הספר היסודיים – אחוז שהולך ומצטמצם – רשומים בזרם הממלכתי או הממלכתי-דתי.
לאור קצב השינוי המהיר בדמוגרפיה הישראלית, מרכז טאוב מסיק כי קיימת חשיבות רבה לכך שהמדינה תתחיל להתמקד בתוכניות הלימוד המועברות לתלמידים שיהוו רוב באוכלוסייה בעוד דור, ושואל האם תלמידים אלה מקבלים את הכישורים הבסיסים לעבוד במשק מודרני ולחיות בחברה מפותחת.
פרופ' דן בן-דוד, מנהל מרכז טאוב, טוען כי התלמידים אינם מקבלים את הכישורים הבסיסיים. "בהשוואה ל-25 מדינות OECD שהשתתפו במבחני PISA 2006, שהתמקדו בחלק ממקצועות הליבה החשובים ביותר – מתמטיקה, מדע וקריאה – ההישגים הממוצעים באוכלוסייה היהודית שאינה חרדית היו שווים לתחתית רשימת ה- OECD, בעוד שרמת ההישגים של ערביי ישראל הייתה גרועה אף יותר".
בן-דוד מוסיף כי "ציוני התלמידים הערבים הישראלים היו נמוכים ב-14% מהממוצע הישראלי. תלמידים חרדים אפילו לא השתתפו במבחנים – אף מדינה אחרת לא השמיטה פלח כה גדול מאוכלוסייתה מהמבחנים הבינלאומיים – בזמן שאין אוכפים כלל תוכנית ליבה ארצית בזרם החרדי".
השלכה אחת של הממצאים "הבעייתיים", לפי לשונם של עורכי המחקר, מתחום החינוך ניתן לראות בשוק העבודה הישראלי. ממצאי מרכז טאוב מראים כי רמות התעסוקה בשתי הקבוצות – ערבים ישראלים וחרדים – נמוכות באופן משמעותי מהמקובל במדינות מפותחות, וההכנסות הממוצעת של קבוצות אלה נמוכות אף הן. בעוד גורמים רבים נוספים תורמים לרמות התעסוקה הנמוכות, למערכת החינוך תפקיד משמעותי בקביעת רמות תעסוקה והכנסה של בוגריה.
מרכז טאוב כותב שמהירות השינויים הדמוגרפים המתרחשים בתוך מערכת החינוך הישראלית ורמת ההשכלה המסופקת כיום לשתי קבוצות אלו מצביעים על תוואי כלכלי-חברתי שלא יהיה בר-קיימא בעתיד.
לקראת פתיחת שנת הלימודים הקרובה, המחקר של מרכז טאוב מסכם ומפחיד את ההנהגה הישראלית ואת תושבי המדינה החילוניים, באומרו כי "ממשלה אשר לא תשפר באופן דרמטי את מערכת החינוך בעתיד הקרוב מאוד, עם דגש מיוחד ומשמעותי על שיפור איכות ההשכלה הניתנת לשני זרמי חינוך אלה, תקרב את המדינה לנקודה שממנה כבר לא ניתן יהיה לשנות כיוון – על כל ההשלכות הקיומיות המשתמעות מכך".