החילונים לא היו שם, בהר המנוחות

‫התחלתי לצפות, קלטתי את הראש והבנתי‬ איזה תג מחיר הוא הולך לתבוע. ואכן, אתמול‬ ‫בהלוויה של חמשת בני משפחת פוגל נשמעה‬ ‫זעקה אדירה לתג מחיר: תג מחיר של יותר אמו‫נה, יותר חינוך, יותר התיישבות. אם המחבלים‬ ‫שנכנסו לאיתמר רצו להצית את המזרח התיכון,‬ הם בחרו במשפחה הלא נכונה.

משפחת פוגל‬ הבהירה אתמול במעמד ההלוויה שהדרך שלה‬ אחרת. היא לא יורדת לרמה של המרצחים.‬

‫אני לא מגיע מהציבור המתנחלי, ופעם אחר‬ פעם, בעיקר באירועים כאלה, אני משתאה נוכח‬ המפגש איתם. הם כאילו עשויים מחומר אחר.‬

אני - עדיין מתאבל על סבא שלי, שנפטר לפני‬ ‫41 שנה. הם - קוברים אבא, אמא ושלושה ילדים וממשיכים הלאה בכל הכוח. הם ממלכתיים ‬‫מנשוא, משלבים רטוריקה חלוצית־ציונית של‬ מייבשי הביצות של פעם עם מונחי הגאולה והק־דושה של הרב קוק.

לא ספרתי, אבל בהערכה‬ זהירה המילים "עם ישראל" נאמרו יותר ממאה‬ פעמים במהלך ההספדים. דיברו עליו, קראו לו,‬ ‫תלו בו תקוות.‬

‫אבל עם ישראל לא היה שם, בהר המנוחות.‬

היו שם 52 אלף איש, כל סוגי הדתיים והכיפות‬ שצעדו מקצה העיר ברגל, בגלל עומסי התנו‫עה, אך החילונים היחידים היו הצלמים ואנשי‬ ‫הסאונד של הטלוויזיה. למה החברה הישראלית‬ ‫לא הייתה שם? התשובה מורכבת, כנראה, אבל‬ ‫חבל.

חבל, כי לאחיה של רותי ז"ל היה כל כך‬ הרבה מה להגיד להם שם אתמול. "עם ישראל",‬ ‫הוא קרא נרגשות, "תדע לך: יש בך את החוכמה‬ ‫של רותי, את מסירות הנפש של אודי, את המתי‫קות של יואב, את הקדושה של אלעד, את הטהרה של הדס התינוקת".‬

‫כמעט ארבע שעות נמשך המעמד המאופק,‬ ובמהלכן הכרתי אנשים מיוחדים, שהיו צריכים‬ להירצח כדי שנשמע עליהם. נדמה לי ש־52 אלף‬ ‫איש יצאו אתמול מהר המנוחות בהחלטה לנסות‬ ‫להיות אנשים קצת יותר טובים.‬

הטור התפרסם הבוקר ב"ידיעות אחרונות".