שנה אחרי: 'עמוד האש' כבר בוער

"היה מאמץ לנסות ולהבין את עמדות הצדדים, אך ככל שיש מאבק דתי אמוני, מה שגובר זה עמדת הרבנים, זה נר לרגלם וכך כלל ישראל התקיים לאורך השנים. מה שקובע בסוף זו העמדה הדתית" ציטוט מדבריו של עורך דין גרין שייצג את עמדת הורי התלמידות בפני בית המשפט, הבאתי באכסנייה זו, במאמר תחת הכותרת 'עמוד האש לפני המחנה', בדיוק היום לפני שנה.

רק לאחר-מכן נודע לי, שאת הדברים, אמר עורך-הדין, כציטוט כמעט מדויק לדברים שציווה עליו לומר האדמו"ר מסלונים עוד בטרם הדיון, כשכלל לא היה ברור לאן הדברים יתגלגלו. עמדתו הברורה של האדמו"ר שהוביל אז את המאבק הכלל חרדי, שנראתה לרבים מאזרחי ישראל שלא השכילו להעמיק, כעמדה גזענית חלילה, לא נגעה כלל לסוגייה המקומית של בית-הספר בעמנואל. מאבקו היה על הבהרת עמדת התורה ומאמיניה. רצונו היה להציב את תמרור האזהרה בפני אנשי המשפט בישראל.

בכל שאלה של תורה או משפט, עמדת התורה תמיד תהיה מעל. בכל שאלה של רבנים או שופטים, רבנים יהיו המכריעים.

כמה אירוני, כמה עצוב אפילו, שבדיוק שנה אחרי, מתקיימת לה עצרת מחאה דווקא לרגלי מקום מושב בית-משפט העליון, בדיוק באותה סוגיה. בעצרת הזו באים רבים למחות דווקא על כבודו של רב חשוב, שעמד דווקא אז, לפני שנה בסך הכל, בצד שכנגד.

אין לי ספק כי עמדתו של הרב יעקב יוסף, וודאי לא היתה אז כדי לכבד או לרומם את כבודו של בית המשפט. אולם ההבאה של הסוגיה הזו לפתחו של בית המשפט, היתה באישורו. יואב ללום קיבל את אישורו ותמיכתו לקחת את הסוגיה הכאובה של עמנואל עד לבית המשפט העליון.

ושוב, כמו אז, אינני נכנס כלל וכלל לסוגיה של עצם האפלייה שוודאי קיימת, ומהן סיבותיה. הסוגיה אז היתה, לאחר שהדברים אכן הגיעו לבית המשפט, למי מחויבים ולמי צריכים שומרי התורה להכפיף עצמם. להוראת התורה או להוראת בית המשפט.

האמירה אז, היתה ברורה. היום, היא ברורה שבעתיים.

שנה בדיוק אחרי, לא עשר, לא דור ולא שניים. שנה אחת בלבד. הסוגיה הזו קמה ועולה במלוא עוזה ומהווה תמרור אדום בוהק וזועק עבור כולם. הדתיים הלאומיים חבטו בנו - החרדים, על "גזענתנו" וסירבו להבין להיכן תוביל הבאת הסוגיה לבית המשפט העליון. החילונים התבצרו בעמדתם להציג את הסיפור כהתעקשות החרדים-האשכנזים להפלות אחיהם הספרדים. הספרדים,

האם מובילי ´פרשת עמנואל´ לקחו אז בחשבון לאן תוביל הבאת ההכרעה בפני אדמונד לוי? איני יודע. אבל המציאות הוכיחה ששנה אחת בלבד, ודווקא בהקשר להסכמה תורנית של הגר"י יוסף - סוגיית תורה ומשפט, למי אנו כפופים, עלתה בחדות ובבהירות.