שנים ארוכות אחרי חטיפתו של הרב ניר בן ארצי, הוגש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום חמור כנגד ארבעה מגבאיו ומעוזריו לשעבר של הרב, ובהם שמואל שוקרון, שמעון קטרוזה, צבי וייצמן ומיכה פטיטו.
על פי כתב האישום, הרב ניר בן ארצי בדק העלמות של סכום כסף מן העמותה שהוקדשה להפצת תורתו, ובעקבות זאת החליטו הנאשמים להשתלט על העמותה ולהרחיק את הרב מעמדת השליטה בה.
לצורך כך רקמו הנאשמים מזימה שפילה שנועדה להרחיק את הרב ממושב תלמים, בו התגורר.
הארבעה פנו לרב וביקשו ממנו לעזוב את המושב לצורך "זיכוך רוחני" ו"עלייה בדרגה רוחנית".
בתחילה הרב סירב בכל תוקף לצאת לגלות, אולם לאחר לחץ נפשי שהופעל עליו, עזב את המושב ועבר לגור בעיר טבריה.
גם לאחר שעבר לטבריה, הגלו אותו הנאשמים מדירה לדירה בעיר.
בשלב מסויים הם אף הגבירו את הלחץ והודיעו לרב כי אם לא יציית להם, יפיצו עליו סיפורים מכוערים שיפגעו בשמו הטוב.
בעקבות כך הסכים הרב לעבור לדירה בשיכון ד' בטבריה, ללא חשמל, שהכילה כיסא גלגלים, ארון אחד ומזרון דק שהיה מונח על הקרקע.
השפלות ואיומים
וייצמן ופטיטו היו מביאים לרב בתחילת השבוע מספר כיכרות לחם וחבילות מרגרינה, בכדי שיספיקו לו לכל השבוע. הם נתנו לו לשוחח עם רעייתו הרבנית, כשהוא רק שומע אותה ואינו יכול לענות לה.
בכתב האישום צוין כי בשלב מסוים, אחד החשודים היכה את הרב.
הנאשמים הגדילו לעשות וביקשו מהרב לכתוב גט לאישתו. הם אמרו לו כי היא אינה רוצה בו יותר, ואיימו עליו שישליכו אותו "לכלא של ערבים".
בימי החורף התלונן הרב כי קר לו. תגובת אחד החשודים היתה: "שימשיך להתייסר, זה מועיל לזיכוך נישמתו".
בשלב מסויים הם אף אזקו את הרב בידיו ורגליו ואיימו עליו שיקחו אותו לכלא, שם "יקרעו אותו לגזרים".
לאחר תקופה ובעקבות תחינות הרב, העבירו הנאשמים את הרב בן ארצי לדירה מרווחת יותר שהיה בה חשמל ומים, אך היתה מסורגת, כדי לוודא שלא יברח. את המזון היו מעבירים לו דרך סורגים.
לאחר שלוש שנים, אמרו לרב שיכול לחזור לביתו אך הודיעו לו כי לא השלים את משימתו וכי לא הצליח לזכך את נפשו ועלבו בו לפני חברי הקהילה במושב תלמים.
יצויין כי במהלך כל תקופת החטיפה של הרב, הוציאו הנאשמים מאנשי עסקים רבים סכומים נכבדים בטענה ש"הרב ביקש שיתרמו".
0 תגובות