כן, כן. אני יודע. תשע"ב זו שנה מיוחדת. נכון. זו שנה שניתן לעשות עם ראשי התיבות שלה כמעט כל מה שעולה על הדעת. הנה בבקשה. מקבץ קטן של ראשי תיבות לשנה גדולה של תמורות.
תהא שנת עסקים בריאים - מוקדש לוועדת הריכוזיות, לוועדת טרכטנברג, לוועדת זליכה ולכל היתר ששכחתי.
תהא שנת עוני בירידה – מוקדש למעגל העוני הדומם ולעמותות החסד.
תהא שנת עשירות בעלייה – מוקדש למארגנות מחאת האוהלים ועשירותן המופלגת. אופס! עשירות הוריהן כמובן.
תהא שנת עצבי ברזל – מוקדש לסוחרי הבורסה העצבניים ולאלו שעדיין נותרו בקופות הגמל.
תהא שנת עננים באירופה – מוקדש ליוונים, לאירים, לפורטוגלים, לאיטלקים ולספרדים.
תהא שנת עוד בארות גז – מוקדש לחברת החשמל שחולבת אותנו וגם בשנה הבאה.
תהא שנת עודף בביטחון – מוקדש לשר האוצר ולמארגני מחאת האוהלים.
תהא שנת עודף בבנייה – מוקדש לשר השיכון ולכל חברי קבוצות הרכישה ועסקניהם.
תהא שנת עיצומים ברכבת – מוקדש לכל האומללים שתלויים ברכבת בדרכם למחוז חפצם.
תהא שנת עמלות ביטוח – מוקדש לתמימים שנופלים בפח חברות הביטוח הישיר וחוסכים את עמלת הסוכן. חיסכון שיתחרטו עליו כאשר ייקלעו למקרה ביטוחי לא עלינו.
תהא שנת עדכון בצמיחה – מוקדש לבנק ישראל שהיה רוצה לעדכן את הצמיחה כלפי מעלה, אבל לא כל כך הלך לו.
תהא שנת עצירה באינפלציה – מוקדש אף הוא לבנק ישראל, אך בעיקר ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה שבלעדיה אנה אנו באים.
תהא שנת עבודה בכבוד – מוקדש לעשרות אלפי מחפשי עבודה חרדים שרכשו מקצוע ואיש לא רוצה להעסיק כי אין להם בגרות וליבה ועוד מילים גבוהות שלא משפיעות כי הוא זה על המסירות והיכולת המקצועית.
תהא שנת עצמאות בּיננסית – מוקדש לאידיוטים ברמאללה שחושבים שאפשר לבנות כלכלה על מימון חוץ נדיב שייפסק באחת בעקבות המציאות הכלכלית העולמית.
תהא שנת עבודה בבניין – מוקדש להתאחדות הקבלנים והבונים בישראל שמחפשים בנרות עובדים ישראליים.
תהא שנת עשרות בּרויקטים – מוקדש לערביי ישראל שיבנו את שכונותיה ועריה החדשות במהרה בימנו אמן.
תהא שנת עוד מעט בחירות – מוקדש לפוליטיקאים שלא יודעים מה מחכה להם בעוד שנתיים.
תהא שנת ענווים בואו – מוקדש לכולנו שכן מזמן כבר הגיע זמן גאולתנו. והכי חשוב: תהא שנת עבודת בית המקדש השלישי שיבנה עוד השנה. אכי"ר.
- - -
ורגע לפני שסוגרים את האור על תשע"א, יש לי כמה שאלות לסיומה של שנה. אני יודע שקושיות שואלים בפסח. בוודאי לא בראש השנה. אבל טרם כניסתה של השנה החדשה הבאה עלינו לטובה ולברכה אני רוצה לשאול כמה שאלות. אכפת לכם?
מדוע יכולים עובדי הרכבת להפריע לתפקודה השוטף, לזלזל בפסיקת בית המשפט ואיש לא מכניס אותם מאחורי סורג ובריח, אבל חרדי או מתנחל שיפר את הסדר הציבורי מסתכן במעצר מיידי?
מדוע לא קם איש ציבור אמיץ ואומר בפה מלא למשתכרי השכר הגבוה והטייקונים כי בכל מקום אחר בעולם הם היו משלמים הרבה יותר מיסים?
מדוע רוצה הצאר פוטין להתמודד שוב על תפקיד ראש ממשלת רוסיה. מה? הוא לא מכיר את הצעתו של יהושע למשה רבנו "הטל עליהם צרכי ציבור והם כלים מאליהם"?
מי אחראי למשבר החובות של יוון ושל עוד כמה מדינות אירופאיות. ומי יהיה אחראי למשבר החוב של ישראל אם היא ממשלתה תיכנע ללחץ של מארגני מחאת האוהלים? ובכלל, טרכטנברג, מדוע מנו ולא עמנואל?
מי האידיוט שחשב שארבעים שנה הן זמן סביר להקמתה של רכבת קלה בגוש דן? ומי התמים שמאמין שבעוד שלוש שנים תהיה רכבת קלה בתל אביב?
מדוע איש לא מבין שבחירתה של שלי יחימוביץ' לראשות העבודה לא תיטיב עם הציבור החרדי?
למה נזכרו חוקרי הרשות להגבלים עסקיים לפשוט רק עכשיו על משרדי 'תנובה'. הם לא קונים קוטג' וגבינה בסופר או במכולת?
עם פרסום מסקנות טרכטנברג, להיכן נעלם חה"כ משה גפני? זו הפגרה או שפשוט נמאס לו לצעוק שהטרכטנברג הוא ערום?
ולמה? למה לא היה אף לא נציג חרדי אחד בוועדה שעבודתה עשויה להשפיע בצורה משמעותית על חיינו?!
הכותב הוא העורך הכלכלי של רשת 'מרכז העניינים'
זו שיוצאת וזו שנכנסת בראשי תיבות