במהלך השנים האחרונות חתמו 4,000 אזרחי ישראל על טופס בו הם מצהירים כי במקרה שיחלו חלילה במחלה סופנית, הם מבקשים כי הרופאים לא יטפלו בהם במטרה להציל את חייהם, כך דיווח הבוקר (שלישי) 'ידיעות אחרונות'.
מבדיקת 'כיכר השבת' עולה כי זהו רק המספר הרשמי של המשרד, אולם על טפסים המחולקים על-ידי עמותות פרטיות הפועלות בנושא, כבר חתמו למעלה מ-20,000 איש בישראל.
בשיחה שקיימנו עם הגברת בינה דיבון, מנהלת עמותת 'לילך למען הזכות למות בכבוד', היא אומרת: "הבסיס של העמותה שלנו הוא חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. החוק הזה אומר שלכל אזרח במדינת ישראל יש זכות לחיות לפי אמונתו ולפי ערכיו והשקפותיו, כל זמן שהוא שומר על החוק".
עוד אומרת דיבון: "רוב האנשים בסוף חייהם נמצאים במוסדות רפואיים שונים, נתונים לטיפול של רופאים שחונכו מדורי דורות להציל חיים. לדעתינו אם האדם חולה במחלה ששייך להירפא ממנה - חייבים להילחם על חייו, אך ישנו מצב, שברור לכולם שאין מה לעשות והמוות הוא רק שאלה של זמן. אנחנו טוענים שהבחירה צריכה אז להיות בידי האדם.
"לתת לחולה למות בשקט ושלווה"
"במאה העשרים הרפואה התקדמה, גם בטכונולגיה, גם בחיסונים וגם במכשור ומדע, והומצאו פתרונות שיכולים להאריך חיי אדם כדוגמת מכונת הנשמה כשלמעשה מייד כשמפסיקים את פעולתה, האדם מת. אנחנו טוענים שבמקרים של מחלה סופנית, יש לכבד את בקשתו של החולה, וכשהוא מבקש - להפסיק את הטיפול. על הרופאים להקשיב לו ולתת לו למות בשקט ובשלווה".
לדבריה, "אם אדם מבקש שיתנו לו למות בכבוד ולא להאריך את חייו במקרים אלו, אין סיבה שלא לממש את רצונו כשתפקיד הרופאים במקרה זה אינו להאריך את חייו, אלא להקל על סיבלו בזמן שנשאר לו לחיות. אנחנו השקנו טופס שאנשים ממלאים כשהם בריאים וצלולי דעת, שם הם מצהירים מה דעתם שיעשו עימהם כשיגיעו למצב סופני.
"ב-2006 התקבל חוק שמתיר לרופאים לכבד את רצונם של האנשים שמבקשים שלא להאריך את חייהם כשהם שרויים במחלה קשה וגם משרד הבריאות השיק טופס שכזה, בו מצהיר האדם כשהוא צלולו שהוא מבקש שלא יאריכו את חייו לכשיחלה".
לדברי דיבון, פעמים רבות החוק אינו מיושם, וזכותו הבסיסית של אדם, לסיים את חייו בכבוד נתקלת בסרבול ביורוקרטי, בפקידים אטומים וברופאים שאינם מכירים את החוק, או חוששים מפני תביעות אם יישמו אותו.
"התייעצנו עם רבנים"
"על רקע המחאה החברתית של הקיץ האחרון, שהתמקדה בזכות לחיות בכבוד, כדאי לזכור שיש גם אנשים שמצבם הרפואי כה קשה, שאין ביכולתם למחות. קולם אינו נשמע, אבל הם מבקשים למות בכבוד, כדי שיזכרו אותם כפי שחיו - בכבוד", אומרת ליבון.
"לכן", היא מוסיפה, "אנו פועלים ונמשיך לפעול למען אותם חולים המבקשים לסיים את חייהם בכבוד. חשוב לי להדגיש", מוסיפה דיבון, "כי הדבר מותר על פי ההלכה היהודית ובניגוד להמתת חסד בה מסיים החולה את חייו באופן אקטיבי ויזום שזה אסור ביהדות, במקרים שאנו מדברים עליהם, החולה רק מבקש שלא לקבל טיפול מאריך חיים והדבר מותר לדעת רבנים עימם התייעצנו".
0 תגובות