שורד השבי אלון אהל עבר היום (ראשון) ניתוח בעינו וניתוח אורתופדי בבית החולים בילינסון בפתח תקווה. כך דווח היום ב-Ynet.
לפי הדיווח, מדובר בניתוח עיניים מורכב ויוצא דופן, שמטרתו לשחזר את מבנה העין של אהל. העין נותרה פגועה במשך תקופה ממושכת בשבי ומצבה הידרדר.
במהלך הניתוח הוצאו מספר רסיסים מהעין ובוצעה השתלת עדשה. נמסר כי הניתוח עבר בהצלחה, וכי את תוצאותיו ניתן יהיה לבחון מקרוב בימים הבאים.
מנהלת מערך העיניים בבילינסון אמרה כי הניתוח היה אמור להתבצע לפני כשנתיים, וכי בשנתיים האחרונות אוהל שהה ללא תנאים סניטריים מינימליים ובחשיפה לזיהומים, ללא אור שמש ובמצב של הרעבה קשה.
לדבריה, כפי שצוטטה ב-Ynet, לפני מספר ימים הם הבינו שניתן יהיה להציל את עינו של אהל והרגע הזה היה "מרגש ומלא תקווה".
אהל שוחרר מבית החולים לפני מעט יותר משבוע אחרי שהשלים את כל הבדיקות הנדרשות. הוא פרסם סרטון, כשהוא יושב לצד הוריו, ועל עינו השמאלית תחבושת, שבו הודה לעם ישראל כולו ולכל מי שפעל לשחרורו ותמך במשפחתו לאורך הדרך.
"תודה רבה לכל עם ישראל שתמך במשפחה שלי ועשה הכל כדי להוציא אותי בריא ושלם הביתה", אמר. "ועכשיו אני חוזר לבית שלי בצפון, מתחיל תהליך של שיקום ובנייה עצמית כדי שאני אוכל להמשיך בחיים שלי ובעצם לכבוש את כל המטרות שלי, את כל הדברים שאני רוצה לעשות בחיים".
הוא המשיך: "חשוב לי להגיד לכם תודה רבה. עשיתם הכל, לצאת להרים תמונות שלי, אנשים שאני לא מכיר, אנשים מטורפים, תודה רבה לכולם, זה לא מובן מאליו".
בשבוע שעבר סיפר אביו של אהל כי בנו לא מעוניין שיקראו לו "שורד שבי". בריאיון שהעניק לגלי צה"ל, אמר האב כי אחד הדברים שאלון אמר להם אחרי שקרא דיווחים עליו בתקשורת, זה שלא יקראו לו שורד שבי.
"אני לא שורד שבי, אני בא ומציין את התקווה", ציטט אביו את דבריו. "אני רוצה להראות את הסיטואציה הכי קשה שמהמקום הכי רע אפשר לצמוח ולגדול".
האבא הוסיף: "הוא אומר - כל הזמן חשבתי איך אני נעשה ונהיה אדם טוב יותר, וחזק יותר, ויוצא מהמקום הרע. גם כשהייתי נמוך ידעתי איך להתרומם". לדברי האבא, "אלון כל הזמן שמר על התקווה וידע שהדרך שלו זה להמשיך ולחיות. זה כנראה פנימי כזה, אבל ידע גם איך לשמור על עצמו".
מוקדם יותר התראיין רונן אהל, אחיו של אלון, לרדיו 103FM. הוא סיפר למגישים ינון מגל ובן כספית, כי בזמן שהות אחיו בשבי, ראה אלון בשלב מסוים צילום מעצרת למען החטופים.
אלון לדברי האח ראה שמחזיקים את תמונתו. בהתחלה סבר שאלו קרובי משפחתו שמניפים את תמונותיו, אבל ככל שהתבונן באנשים הבין שאלו אנשים רנדומלים שהחליטו להילחם למענו. זה ריגש אותו והוא אמר לעצמו - אם הם לא מוותרים עליי, גם אני לא אוותר לעצמי.
0 תגובות