השר ניר ברקת הצהיר חגיגית הבוקר (שני) : "אנחנו משנים את כללי המשחק", כשהוא חושף את פרויקט "הסל של ישראל" לאחר חצי שנה של "עבודת מטה יסודית". לדבריו, מדובר ביוזמה שתביא להוזלה משמעותית של 100 המוצרים הנמכרים ביותר ותחסוך למשפחה ממוצעת כ-2,000 ש"ח בשנה.
הפרס לרשת שתציע את המחיר הזול ביותר? לא פחות מ-50 מיליון שקלים מכספי הציבור שישמשו למימון קמפיין שיווקי ומתן "חותמת ממשלתית" לרשת.
בקרת כתב:
במהלך חודשים רבים בחנו מהם 100 המוצרים הנקנים ביותר ברשתות השיווק בישראל. היום הודענו לרשתות מהם 100 המוצרים הללו, והזמנו אותן להציע סל של מוצרים אלה במחיר הנמוך ביותר שהן יכולות. הרשת הזוכה תקבל 50 מיליון ש"ח עבור קמפיין שיווקי רחב היקף, והכרה רשמית מהמדינה שלרשת הקמעונאית הזו יש את "הסל של ישראל".
ההערכה היא שהפרויקט צפוי להניב חיסכון ממוצע של כ-2,000 ₪ בשנה לכל משפחה בישראל. מדובר בבשורה של ממש, ואין לי ספק שהיא תשפיע דרמטית על כל בית בישראל.
אלא שהתגובה הציבורית הייתה מהירה וקטלנית, כשהגולשים תוהים מדוע רשתות "מפוצצות בכסף" צריכות עשרות מיליונים כדי למכור נוטלה ובירה בהנחה זניחה.
גולשים תהו בציניות: "זו הדרך שלך לטפל ביוקר המחיה? צריך אולי עוד זמן?
ברשתות עלתה טענה כי ברקת "התעורר דקה לפני הפריימריז" לאחר שלוש שנים שבהן לא ביצע מהלך משמעותי במשרד הכלכלה. "אתה לא משנה שום כלל של שום משחק", כתב אחד הגולשים.
מבחינה כלכלית, המבקרים טוענים כי מדובר ב"פלסטר" שנועד להנדס את מדד המחירים לצרכן לזמן קצר לטובת בחירות קרבות. במקום לטפל בשורש הבעיה ולפתוח את השוק לתחרות אמיתית מחו"ל, המדינה בוחרת לסבסד את הקמעונאי במהלך שנתפס כ"הפוך לכל היגיון כלכלי".
קיים חשש כבד כי הרשת הזוכה פשוט תייקר מאות מוצרים אחרים שאינם בסל כדי לפצות על ההוזלה, ובכך תגדיל את הריכוזיות בשוק. התוצאה הצפויה, לפי המבקרים, היא חיסול התחרות לטובת רשת אחת שתממן את המיתוג שלה על חשבון משלמי המסים.
היוזמה הצליחה ליצור אחדות נדירה ב"טוויטר ישראל", כאשר פיד ימין ופיד שמאל התאחדו סביב הקביעה שמדובר ברעיון "מביך". הפרויקט נתפס כעדות לחוסר אונים ביוקר המחייה בישראל, או כמו שכתב הגולש הסודלית:
זה אקורד הסיום שלך, "מר הייטק"? תחרות נושאת פרסים בין רשתות השיווק במימון משלמי המיסים? ומה בדיוק ימנע מהזוכה המאושרת בשעשועון הזה לייקר 500 מוצרים אחרים שאינם בסל? כל הפרויקט הזה משדר חולשה ביצועית, חוסר אונים וחוסר יכולת להעביר רפורמות מבניות. אחרי 3 שנים אולי מוטב שתסיק את המסקנות.
0 תגובות