מחיר הדמים: האסון המחריד חשף את תוצאות גזירת המעונות האכזרית

הרחוב החרדי כולו סוער בעקבות מותם של שני תינוקות שנפטרו בנסיבות טרגיות של הרעלה במעון יום לא מפוקח.

בעוד כוחות ההצלה מתקשים לעכל את המראות הקשים, בדרג הפוליטי החרדי יוצאים למתקפה חסרת תקדים: "זוהי התוצאה הישירה של הרדיפה המשפטית נגד משפחות האברכים".

"גירשו את הילדים אל הסכנה" השר משה ארבל (ש"ס) היה הראשון להטיח את האמת הכואבת בפרצופה של המערכת. בנאום רוטט אמר: "במדינת ישראל, ילדי מסתננים זכאים למעונות מפוקחים, אך ילדי אברכים מגורשים מהם בשם המאבק בציבור החרדי. קול דמי התינוקות זועקים מן האדמה! על כולנו לעצור את הרדיפה, חיי ילדים הם מחוץ לכל מאבק פוליטי".

הכתובת שזעקה מהקירות

"נגרם נזק כבד": הרגע בו רקטה פגעה בתחנת הלווינים בעמק האלה | צפו

משה בשן|10.03.26

מול זירת האסון בבית שמש: שר החוץ הגרמני נחשף לתופת

יוני גבאי|10.03.26

שר העבודה לשעבר, חה"כ יואב בן צור, שניהל מאבק עיקש על סבסוד המעונות, חשף כי התריע שוב ושוב בפני הייעוץ המשפטי על הסכנה הכרוכה בדחיקת משפחות למסגרות פיראטיות. "הלב שותת דם. זעקתי בעשרות מסמכים על הסכנה החמורה, ולצערי היום החשש התברר כזעקת אמת. פעוטות חסרי ישע שילמו בחייהם בגלל החלטות כוחניות וחסרות אחריות".

גם הפרשן ישראל כהן הצטרף למחאה החריפה וכתב: "הדם על הידיים! מערכת המשפט דחפה ציבור שלם לקיר וביטלה את הסבסוד. ההורים נאלצו כלכלית להעביר את הילדים למעונות פרטיים – והאירוע הקשה היום הוא התוצאה העגומה".

נשיא המדינה יצחק הרצוג התייחס לאסון הקשה בגן הילדים בירושלים, בו נהרגו שני פעוטות, ואמר: "משתתף בצערם הכבד של הורי התינוקות ובכאב המשפחות. אובדן חייהם של פעוטות רכים הוא שבר עמוק שאין לו מילים, וליבי עם כל ההורים והילדים שנפגעו."

הרצוג קרא לחקירה יסודית של האירוע: "יש לחקור, לברר ולהבין מה קרה, להפיק לקחים ולמצות את הדין. הפיקוח על מסגרות הגיל הרך הוא מרכיב קריטי בביטחונם ובשלומם של ילדינו. על כלל הגורמים לוודא אכיפה, בטיחות ואחריות מלאה כדי שאסון כזה לא יישנה."

במשך שנים, המדינה סבסדה מעונות יום למשפחות שבהן האם עובדת והאב לומד בכולל. הסבסוד ניתן על בסיס הכנסה נמוכה לנפש. השינוי הדרמטי הגיע בקיץ לפני כארבע שנים כאשר שר האוצר דאז, אביגדור ליברמן, החליט לשנות את הקריטריונים: כדי לקבל סבסוד, שני ההורים חייבים לעבוד לפחות 24 שעות שבועיות. לימוד תורה בכולל כבר לא הוכר כ"מבחן תעסוקה".

מבחינת הממשלה, המטרה הייתה לתמרץ גברים חרדים לצאת לשוק העבודה. אך מבחינת הציבור החרדי המהלך נתפס כ"גזירת רעב". המשמעות הייתה תוספת של כ-1,000 עד 1,500 ש"ח לחודש לכל ילד – סכום שמשפחת אברך פשוט לא יכלה לעמוד בו.

הנושא הגיע לבג"ץ. העתירות התמקדו בטענה שהשינוי נעשה בפתאומיות וללא תקופת היערכות. בג"ץ אכן דחה את יישום הגזירה בכמה חודשים, אך לא ביטל אותה עקרונית. עם הקמת הממשלה הנוכחית, הסבסוד הוחזר כחלק מההסכמים הקואליציוניים, אך כאן נכנס הייעוץ המשפטי לממשלה (היועמ"שית גלי בהרב-מיארה) לתמונה.

בעקבות פקיעת חוק הגיוס והדיונים בבג"ץ על אי-גיוס בני ישיבות, היועמ"שית קבעה כי מכיוון שאין בסיס חוקי לפטור מגיוס, אין גם בסיס חוקי לסבסד את המעונות לאותם אברכים שחייבים בגיוס. מבחינת המערכת המשפטית, הסבסוד הוא "הטבה" שאי אפשר לתת למי שעובר על החוק (לא מתגייס).

הטענה שעולה עכשיו בציבור החרדי היא פשוטה ואכזרית: האברכים לא עזבו את הכולל בעקבות הפסקת הסבסוד, אלא פשוט חיפשו פתרונות זולים יותר. כשאין 3,000 ש"ח לשלם למעון מפוקח (לאחר שלילת הסבסוד), הולכים ל"מעון פיראטי" בדירת מגורים, ללא פיקוח בטיחותי, ללא רישיון וללא בקרה של משרד העבודה.

מטעם חלמיש – איגוד למען מעונות היום בישראל מנסר בתגובה לאסון בירושלים: "שמענו בתדהמה על האסון הכבד שהתרחש במעון היום הפיראטי בירושלים".

"אין לנו ספק כי משרדי הממשלה המצרים את צעדיהם של מנהלי מעונות היום ושל ההורים, לצד גזרות היועמ"שית המונעת סבסוד לאברכים לומדי התורה ומטילה עונש על הפעוטות ב"עוון" הוריהם, לא יוכלו לומר: "ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו".

"אנחנו קוראים לכל גורמי שלטון החוק ולבית המשפט העליון לראות את האסון שהתחולל היום במעון הפיראטי, ולהבין שהדרתם של ילדים חרדים ממעונות יום מפוקחים היא זו שעלולה לגרום את האסון הבא".