ההפגנות ההמוניות שפרצו באיראן בתחילת השבוע, ברקע הזינוק במחירי המזון והשפל ההיסורי של המטבע המקומי - מתלהטות ומתגברות ככל שחולפות הימים.
היום (שלישי) ניסו קבוצת מפגינים בין היתר לפרוץ למשרדו של המושל בעיר פאסה שבדרום איראן. כך דיווח הפרשן לענייני ערבים צבי יחזקאלי. כוחות הביטחון היאראנים סיכלו את הניסיון וישנם נפגעים.
מוקדם יותר היום החליט נשיא איראן פזשכיאן למנות לתפקיד סגן מפקד משמרות המהפכה את אחמד וחידי. המינוי החדש מאותת כנראה גם על הכיוון שאליו בוחר הממשל האיראני לצעוד - כיוון של אכזריות ואגרוף ברזל כלפי המפגינים.
וחידי מבוקש בידי האינטרפול בעקבות מעורבותו ברצח 85 בני אדם בארגנטינה בפיגועי טרור שיצאו תחת איראן. הוא נחשב למי שהיה ממתכנני הפיגוע בארגטינה נגד הקהילה היהודית לפני מעט יותר משלושים שנה.
בחשבון "המוסד בפרסית" המיוחס למוסד הישראלי פרסמו היום את תמונתו של ואחידי אחרי מינויו והוסיפו כי "מצב המשטר האיראני הולך ומחמיר מיום ליום". הם הוסיפו וכתבו: "במאבק נגד החושך אנו עומדים לצד האור, לצד אנשי איראן" - לצד תיעוד מההפגנות הסוערות.
פרופ׳ דוד מנשרי, המומחה לנושא איראן, טען היום ברקע המהומות באיראן כי לא מדובר בהתפרצות רגעית אלא בשלב נוסף בתהליך ארוך של שחיקה עמוקה בלגיטימציה של המשטר האיראני.
בראיון מקיף בתוכנית כיכר FM עם אלי גוטהלף, הסביר מנשרי כי בשבועות האחרונים נרשמה דווקא רגיעה מסוימת בהפגנות, לאחר שהמשטר ניסה לאחד את הציבור סביב רעיון של ״מלחמה חיצונית״. באופן חריג, ההנהגה האיסלאמית החלה להשתמש בשפה של לאומיות איראנית – מושג שבעבר נחשב כמעט מוקצה.
״האידיאולוגיה שלהם היא איסלאמית״, הסביר, ״ולפי האיסלאם אין מדינות לאום. ופתאום מדברים על איראן״. אלא שהמהלך הזה לא הצליח לטשטש את המציאות הכלכלית הקשה: אינפלציה קיצונית, מחסור במזון, ניתוקי חשמל, מחסור במי שתייה ואבטלה גוברת. ״אנשים מוכרים איברים כדי להאכיל את הילדים שלהם״, תיאר מנשרי, ״והם שואלים את עצמם לאן המדינה הזאת הולכת״.
לצד המחאה, הזהיר מנשרי מפני אשליות. משמרות המהפכה, מערכת הביטחון והנחישות האידיאולוגית עדיין קיימים. מספר ההוצאות להורג בחודשים האחרונים הוכפל, אך כמעט ואינו מסוקר. ״זה משטר שמוכן להילחם בעם שלו״, אמר, ״בשם אידיאולוגיה״.
לכן, הוא מזהיר מפני שעון עצר מלאכותי. מהפכות לא מודיעות מראש. הן מתפרצות כאשר ״הבטן מלאה״ – ולעיתים הטריגר נראה שולי.
לשאלה האם הציבור האיראני תומך בישראל, השיב מנשרי בזהירות. יש קולות אוהדים, יש גם אנטישמיות עמוקה שנבנתה בעשרות שנות חינוך. התמונה אינה אחידה. ״יש פרופסורים, נשים, אמנים שמדברים בגלוי״, סיפר, ״אבל השאלה הגדולה היא סביב מה הם יתאגדו״.
את הראיון חתם מנשרי בדימוי חד: איראן היא חבית אבק שריפה. האש כבר בוערת, גם אם נדמה לעיתים שהיא נחלשת. מה שעוצר אותה כרגע הוא פחד, דיכוי, וניסיון לשכנע את הציבור ש״זה לא הזמן״. אבל ההיסטוריה, הוא מזכיר, אוהבת הפתעות.
0 תגובות