מה שנראה עד לא מזמן כתרחיש דמיוני מסרטי מדע בדיוני, הפך למציאות אסטרטגית מוחשית: מלחמת הסייבר הראשונה.
היא לא תלווה בצופרים או טנקים, אלא בשיבוש עמוק של חיינו. ראש מערך הסייבר הלאומי, יוסי כראדי, חשף בכנס סייברטק 2026 את התוכנית הלאומית החדשנית של ישראל להתמודדות עם למעלה מ-26,000 אירועי סייבר בשנה – זינוק דרמטי המאיים לשתק את המדינה בלי יריית כדור אחת.
"המלחמה על התשתית הקריטית" "זוהי מערכה שבה מדינה עלולה להכריע את יריבתה ללא יריית כדור אחד," הסביר כראדי, "אלא באמצעות שלילת יכולות במרחב הדיגיטלי – התשתית הקריטית שעליה נשענת החברה המודרנית כולה." הנתונים הרשמיים שהוצגו בסקירה המקצועית של מערך הסייבר הלאומי מצביעים על כך שישראל ניצבת בחזית המערכה הזו מאז אירועי ה-7 באוקטובר. במהלך שנת 2025 לבדה, טופלו למעלה מ-26,000 אירועי סייבר – נתון שמגלם זינוק דרמטי של 55% בהשוואה לשנה שקדמה לה. המגזר הפיננסי, מוסדות הממשלה, מערכת הבריאות וספקי שירותים דיגיטליים סומנו כיעדים המרכזיים של התוקפים.
בינה מלאכותית, מחשוב קוונטי וחומת הגנה בענן העלייה התלולה בהיקף ובחומרת האיומים חייבה גיבוש תוכנית הגנה לאומית רב-שנתית, המבוססת על שלושה עמודי תווך אסטרטגיים: אבטחת ענן, בינה מלאכותית ומחשוב קוונטי. המעבר הגלובלי לתשתיות ענן יצר מרחב תקיפה חדש, שבו לתעשיית ההייטק הישראלית תפקיד מכריע בהגנה על נתונים ממשלתיים ומסחריים כאחד.
"המערכה הבאה תנוהל באמצעות סוכני בינה מלאכותית," ציין כראדי, "שבהם מערכות הגנה אוטונומיות יתעמתו עם מערכות תקיפה במהירות שאינה מאפשרת התערבות אנושית." ישראל פועלת להרחבת המובילות שלה בתחום זה, מתוך הבנה שמהירות ותגובה אג'יליות הן המפתח להישרדות, במיוחד מול איומי המחשוב הקוונטי העתידים לשנות את פני ההצפנה והכלכלה העולמית.
בריתות בינלאומיות וחוק הסייבר החדש כחלק מביצור החוסן הלאומי, המדינה מקדמת את חוק הסייבר, שנועד להסדיר לראשונה את הסטנדרטים המחייבים להגנת המרחב האזרחי והתשתיות הקריטיות. במקביל, ישראל מעמיקה את הבריתות הבינלאומיות שלה, כפי שבא לידי ביטוי בהסכמים האסטרטגיים האחרונים עם גרמניה ובהקמת מרכז המצוינות הימי המשותף עם יוון וקפריסין. המסר המרכזי של מערך ההגנה הלאומי הוא שותפות – הממשלה מתווה את האסטרטגיה, אך התעשייה הישראלית מספקת את הכלים המעשיים.
0 תגובות