פרשת שדה תימן ממשיכה למשוך אש - ובנוסף לכל ההתפתחויות הדרמטיות, אתמול (שני) נחשף בתקשורת כי העציר/המחבל הביטחוני שעמד במרכז כתב האישום שוחרר לעזה כבר לפני שבועות. חשיפת הגירוש, שהפכה את עד התביעה היחיד לבלתי נגיש, עוררה סערה ציבורית ומשפטית חריפה, כאשר גופי הביטחון מעבירים את האחריות מאחד לשני.
הפרקליטות הצבאית לעניינים מבצעיים הודיעה השבוע לעורכי דינם של הלוחמים הנאשמים כי העציר שוחרר לרצועת עזה כבר בתאריך 13 באוקטובר 2025. על פי הדיווח, העציר, אשר לטענת הפרקליטות עבר התעללות מידי החיילים, גורש כחלק ממתווה שחרור אזרחים ועצירים עזתים שעמדו בקריטריונים מסוימים, כגון אי-מעורבות בטבח 7 באוקטובר. שחרורו של האיש, המוגדר כעד היחיד בתיק, יצר מצב אבסורדי המקשה באופן משמעותי על האפשרות להרשיע את הלוחמים.
עורכי הדין של הנאשמים מיהרו להגיב, וטענו כי "דינו של האישום להתבטל" במיידי, כיוון שאין עוד עד מרכזי זמין. עורך הדין אפרים דמרי כינה את הגירוש "בושה", ואף הגדיר את המשוחרר כ"מחבל נוח'בה עם דם על הידיים". עוד הוסיף עו"ד דמרי בזעם: "על מי אתם מגנים? זה אותו מחבל שהכניס תינוק חי לתנור ופגע באימו"
טענותיו החמורות של עו"ד דמרי (שמייצג את הנאשמים) בדבר זהותו של העציר נתקלו בהכחשה חריפה מצד העיתונאי אבישי גרינצייג.
גרינצייג הבהיר כי העציר "הוא לא מחבל נוח׳בה, לא עם דם על הידיים". העיתונאי אף הציג טענה יוצאת דופן על שיחתו עם עורך הדין: "דמרי יודע שזה שקר. הוא סיפר לי את זה בעצמו. אבל זה לא מזיז לו.". גרינצייג ציין כי אין כל ראיה בחומר החקירה המצביעה על כך שמדובר במחבל נוח'בה, וסנגורים אחרים בתיק אף נזהרים מלהצטרף לטענה זו.
במקביל לסערה המשפטית, מתנהל מאבק על האחריות למחדל שחרור עד המפתח, כאשר שום גוף ביטחוני אינו מוכן לקחת אחריות על ההנחיה.
השחרור התרחש שמא מתוך אי שימת לב, או שמא בזדון. כרגע קשה לדעת.
העיתונאי ישי אלמקייס־אלרם פרסם הבוקר ‘במקור ראשון’ שבניסיונות לברר מי הגורם שהורה על השחרור נתקלו בחילופי האשמות בין גופי הביטחון המרכזיים:
בצה"ל טען כי נושא השחרורים הוא באחריות השב"כ ושירות בתי הסוהר (שב"ס). שב"ס טען מצידו כי הוא רק "גורם מבצע" ואינו "גורם מחליט". השב"כ, שלפי מידע מסוים הוא זה שגיבש את רשימות המשוחררים והעבירן לאישור הממשלה, סירב למסור תגובה רשמית בנושא.
מחדל זה, שבו המחבל שוחרר דווקא בעיצומו של ההליך המשפטי נגד החיילים, נתפס ככשל נוסף בסדרת הכשלים המלווים את מערכת הביטחון לאחרונה. השחרור הותיר את גופי התביעה במצב קשה, והוא משמש כטיעון מרכזי לדרישת עורכי הדין לבטל את כתב האישום נגד הלוחמים.
0 תגובות