בעקבות השריפה שפרצה בשבוע שעבר בפארק איילון קנדה, חרדנו לגורל לא רק העצים, והחיות שספגו מכה אנושה, אלא גם למקומות הקדושים וההיסטוריים המצויים בפארק המוזכרים בכתבי חז"ל.
אחד מהם הוא בית המרחץ העתיק של אמאוס, שבו לפי המסורת רבי אלעזר בן ערך "שכח" את כל תלמודו.
כך בערב שבת קודש פרשת תזריע כשעדיין הפארק רשמית סגור לציבור, הגענו לבית המרחץ, עוד בטרם נכנסנו לאתר, הבחנו באש קטנה שעדיין בערה, ומיהרנו להתקשר למכבי האש שהרגיעונו: "אנחנו יודעים, הדבר בטיפול".
מסביב, עצים שרופים והאדמה מלאה באפר - הכל שחור. אך המקום, בית המרחץ, עדיין ניצב על תילו, עדות חיה למעשה שקרה כאן לפני כאלפיים שנה.
"החרש היה ליבם" - המקום שבו תלמודו נמחק
כאן, במעיינות החמים של אמאוס, קרה אחד הסיפורים הטרגיים ממנו חז"ל שאבו מוסר רב. כאשר רבן יוחנן בן זכאי ותלמידיו החליטו להתיישב ביבנה אחרי חורבן בית שני להקים את עולם התורה מחדש, רבי אלעזר בן ערך - שרבן יוחנן בן זכאי אמר עליו שהוא מכריע כנגד כל חכמי ישראל - עשה בחירה אחרת.
אשתו שכנעה אותו: "למה ללכת ליבנה? פה יש מים יפים ונוה יפה!". כך רבי אלעזר עבר לגור עם אשתו באמאוס עיר רומאית הנמצאת בשטח פארק קנדה של ימינו וממנה נותרו עתיקות ארכאולוגיות רבות, ונשתכח ממנו כל תלמודו.
יום אחד הגיע ליבנה וקיבל עלייה לתורה. אותו יום ראש חודש במקום "החדש הזה לכם" קרא "החרש היה ליבם" – עד כדי כך שכח את כל תלמודו(!). החכמים התפללו עליו ותלמודו שב אליו. המסר מאלף: 'חרש היה ליבם לא מנעתם אותי מלהגיע אתכם למקום תורה'.
מעשה מבהיל שאירע באטליז של אמאוס
במסכת כריתות טו ע"א מובא: אמר רבי עקיבא, שאלתי את רבן גמליאל ואת רבי יהושע באטליז של אמאוס, שהלכו ליקח בהמה למשתה בנו [של רבן גמליאל], הבא על אחותו ועל אחות אביו ועל אחות אמו בהעלם אחד מהו, חייב אחת על כולן, או אחת על כל אחת ואחת...".
למה רבי יהודה הקדוש מסדר המשנה ציין את המיקום ואת הזמן של השאלה? מבאר תוספות על אתר: "להודיע שבחן שאע"פ שהיו טרודין היו עוסקין בדברי תורה".
בעניין זה ראה משנה מקבילה נגעים ז ד: "אמר רבי עקיבא, שאלתי את רבן גמליאל ואת רבי יהושע הולכין לגדוד".
בעל ה'תפארת ישראל' מבאר: "הולכין לגדוד" - שאפילו בעת מלחמה, כמו רבי עקיבא במרד בר כוכבא, התלמידים המשיכו לעסוק בתורה, וכדבריו המלאים: "דאפילו בעת צאתם לקראת נשק, ונפשם בכפם תמיד אפילו הכי היה ליבם קשור בהקב"ה ותורתו כשלהבם בגחלת...".
רבי עקיבא אחד מגדולי התנאים מורו ורבו של רשב"י שעד גיל 40 היה עם הארץ, גדל להיות מתמיד עד כדי כך שגם בשעה שעסק ברכישה של בהמה לסעודת נישואין וגם בשעה שלחם במלחמת בר כוכבא – תורתו היה כשלהבת!
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com