אירוע שיטפון חריג שפקד את אזור הדרום ביום ראשון האחרון הסב נזק כבד ביותר לשמורת הטבע עין גדי.
השיטפון שפקד את שמורת עין גדי היה אירוע קיצוני שלא נראה שנים רבות באזור. בפרק זמן קצר מאוד ירדו כ-35 מ״מ גשם.
עם סיום השיטפון בוצעה בדיקה ראשונית בשטח השמורה שהצביעה על פגיעה משמעותית ורחבה לשמורה. שבילי טיול רבים נעלמו באופן מלא וחלקם נפגעו משמעותית מהסחף ועוצמת הזרימה.
בית הכנסת העתיק הוצף במים ויידרש פעולות שימור, שחזור ושיקום על מנת לתקן את הנזקים. כלל אמצעי העזר בשמורה, גשרונים, שבילים, מאחזים, מדרגות ושילוט נפגעו באופן משמעותי.
בנוסף, הכבישים המובילים לשמורה והכבישים בתוך השמורה נפגעו ונדרש יהיה להסדירם. כלל התשתיות נפגעו, תשתיות חשמל, ביוב, מים ומבני השירותים. השיטפון החזק אף פגע בצמחייה הייחודית לשמורה.
הרשות מבצעת סקרים לאומדן ומיפוי הנזקים בשטחי השמורה ותחל בביצוע שיקום והסדרה של השמורה. עד לסיום העבודות השמורה תהיה סגורה למבקרים.


שמורת טבע עין גדי במרכז מדבר יהודה משתרעת לאורך מצוק ההעתקים בצמוד לקיבוץ עין גדי וממערבו. שטח השמורה כ-14,350 דונם. היא כוללת את קניוני הנחלים דוד וערוגות (הזורמים בתחום השמורה כל ימות השנה), ואת המצוקים הנישאים ביניהם. בשטח זה יש ארבעה מעיינות. הם נובעים כל ימות השנה ומקיימים נווה מדבר ייחודי.
נווה עין גדי הוא נווה המדבר הגדול בישראל. סביב פלגי המים והצמחייה השופעת חי בו עדר גדול של יעלים, וזהו מקלטם העיקרי בישראל. עד שנות האלפיים קיימה השמורה גם אוכלוסייה קטנה של נמרים. בשמורה יש גם צמחים נדירים בסכנת הכחדה בישראל, בפרט צמחים ממוצא טרופי-יובשני כגון גופנן המדבר ומרואה עבת-עלים.
יופיו של מרחב עין גדי הפך אותו זה מכבר למוקד משיכה למטיילים. בשנת 2024 ביקרו בשמורה כ-318 אלף מבקרים, וכ-700 אלף מבקרים בשנת 2019 שנת שיא מבקרים כולל תיירות נכנסת. על מנת להפחית את ההשפעה של עומס המטיילים על השמורה הוסדרה מערכת שבילי טיולים. בשמורה נעשות פעולות לשיקום ולשימור נוף הצומח במדרון עין גדי, בהיותו בית גידול ייחודי בנווה המדבר.


החי בשמורה
השמורה היא ביתו של עדר יעלים מן הגדולים בארץ. מלבד יעלים בולטים כאן מאוד שפני סלע. יונקים אחרים כגון שועלים, זאבים ועטלפים הם פעילי לילה, ובשמורה תועדו 16 מיני עטלפים. במצוקים מקננים עופות דורסים כגון נשר. ציפור שכיחה מאוד היא טריסטרמית – עוף בינוני ממשפחת הזרזירים, הניכר בצבעו השחור ובכתמים הכתומים בכנפיו. הוא נקרא על שם הנרי בייקר טריסטרם, הכומר והזואולוג הבריטי שגילה את המין למדע.
נזכיר גם את הציפורים עורב קצר-זנב, שחור-זנב וקורא מדברי. בזוחלים נציין נחש נדיר וארסי שקשה לפגוש – צִפְעוֹן שָׁחֹר. נחשים אחרים שחיים באזור הם אפעה וזעמן דק. שפע המים בשמורה מאפשר גם את קיומן של אוכלוסיות צפרדע הנחלים, סרטן נחלים, חלזונות דוגמת שחריר הנחלים, ושפיריות. בחרקים החיים בשמורה ראויה לציון הנמלה אורגת אשלים, הבונה מושבות קינון בסלעים לאורך נחל ערוגות.










הצומח בשמורה
רבים מצמחי השמורה הם ממוצא סודאני, כלומר יובשני-טרופי. למשל העצים שיזף מצוי, שיטה סוככנית, שיטה סלילנית, מורינגה רותמית, סלוודורה פרסית, זקום מצרי, פתילת-המדבר הגדולה (תפוח-סדום) ואחרים הם אופיינים לסאוונה במזרח אפריקה.
ליד המים גדלים העצים אשל ארץ-ישראלי, ערבה מחודדת וצפצפת הפרת, וכן חישות קנים גבוהות של עבקנה שכיח, קנה-סוכר גבוה, קנה מצוי ואחרים. כמובן, לא ניתן להתעלם משפע השרכים מהמין שערות-שולמית מצויות הגדלים בפלגי המים הזורמים. במדרונות היובשניים בולטים זוגן השיח וערטל מדברי.
מוקדי הטיול המרכזיים בשמורה:
- מפל דוד – מפל איתן באפיק נחל דוד.
- נחל ערוגות – זורם כל ימות השנה.
- עתיקות עין גדי – בית כנסת עתיק מהמאה השישית לספירה ובו רצפת פסיפס, מהמרשימות בארץ ישראל הכולל כתובות המתארות בין היתר את גלגל המזלות.
- שביל הנוה – שביל רגלי המחבר בין נחל דוד, נחל ערוגות ועתיקות עין גדי.
- מעיין עין גדי – נובע בצלע ההר ומקיים צמחייה שופעת. ליד המעיין שרידי טחנת קמח קדומה.
- מערת דודים – מערה קטנה ואינטימית בראש מפל דוד.
- הקניון היבש – קטע בנחל דוד (מעל לנביעה) ובו גבי מים המתמלאים לאחר השיטפונות, וכן נקודת תצפית מרשימה – "מפל החלון". למיטיבי לכת בלבד.
- מעלות עין גדי – 5 שבילים תלולים מטפסים מנווה עין גדי לרמת מדבר יהודה
- תל גורן – שרידי היישוב הקדום בעין גדי.
- אנדרטה לזכר 7 חניכי השומר הצעיר ולוחם הפלמ"ח שנספו באסון המדורה במסע למצדה בתקופת המנדט הבריטי.




















0 תגובות