ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה), הגוף המאגד את הנשיאים, הרקטורים והמנהלים של אוניברסיטאות המחקר המובילות בישראל, הודיע בימים האחרונים על אימוץ רשמי של הגדרת העבודה של הברית הבינלאומית לזיכרון השואה (IHRA). החלטה זו מצטרפת למהלך עולמי וארצי רחב יותר של גופים ומוסדות שאימצו את ההגדרה ככלי למאבק באנטישמיות.
הגדרת IHRA היא כלי עבודה המספק מסגרת לזיהוי צורות עכשוויות של אנטישמיות. ההגדרה הבסיסית קובעת כי "אנטישמיות היא תפיסה מסוימת של יהודים, שיכולה להתבטא בשנאה כלפיהם. ביטויים מילוליים ופיזיים של אנטישמיות מכוונים כלפי בני אדם יחידים — יהודים או שאינם יהודים — ו/או כלפי רכושם, וכן כלפי מוסדות של קהילות יהודיות ואתרים דתיים".
הגדרת העבודה כוללת גם דוגמאות לביטויים שונים של אנטישמיות, ביניהם הכחשת שואה, שימוש בסטריאוטיפים אנטישמיים, וכן אפליה נגד יהודים תחת מסווה של ביקורת נגד ישראל. ההגדרה אומצה על ידי למעלה מ-1200 גופים ברחבי העולם, כולל מחלקת המדינה האמריקאית ומאות מוסדות להשכלה גבוהה בינלאומיים.
הגדרה זו אומצה עד כה על ידי 45 מדינות, מעל 550 גופים ציבוריים, מאות מוסדות להשכלה גבוהה בכל העולם - אימוץ הגדרת IHRA על ידי ור"ה הוא צעד חיוני במאבק בגל העולמי של תקריות אנטישמיות שהחל בעקבות מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023. האוניברסיטאות הישראליות מצטרפות למהלך זה במטרה להילחם בתנועות BDS (חרם, משיכת השקעות וסנקציות) וכן במחקרים ושיחים הנחשבים לאנטי-ישראלים ואנטישמיים בתוך האקדמיה.
ההחלטה מגיעה גם בשנה שבה ישראל מכהנת כנשיאה התורנית של ארגון IHRA, את המהלך באקדמיה הישראלית הובילה בפועל התאחדות הסטודנטים הארצית יחד עם אגודות הסטודנטים. יו"ר התאחדות הסטודנטים, סיון קורן, ציינה כי האימוץ "מציב קו גבול ברור: אין מקום לאנטישמיות באקדמיה הישראלית" ומעניק למוסדות "כלים להתמודד באחריות ובבהירות עם המציאות המורכבת".
האוניברסיטאות הדגישו כי על אף שמהותן מושתתת על חירות, חופש הביטוי ופתיחות לכלל המגזרים, הן מוקיעות ופועלות שלא לתת מקום לאנטישמיות ולכל ביטוי שנאה אחר. אימוץ ההגדרה נתפס כ"אמירה ערכית ונדרשת במיוחד בימים אלו".
0 תגובות