במרקם הרב-תרבותי של מדינת ישראל תופסת העדה הדרוזית מקום ייחודי ומורכב. כקבוצת מיעוט דתית־אתנית שמונה כ־1.5% מהאוכלוסייה, הדרוזים בולטים לא רק בזכות אמונתם המונותאיסטית הסודית ומסורתם עתיקת היומין, אלא גם בשל נאמנותם ארוכת השנים למדינה והשתלבותם הבולטת במערכות הביטחון והחברה.
קשריהם ההיסטוריים עם היישוב היהודי, שירות החובה בצה"ל והזהות הכפולה - דרוזית וישראלית - מציבים את העדה במרכזו של דיון רחב על שותפות, אזרחות ושימור תרבותי במדינה יהודית ודמוקרטית, כל זה עולה לכותרות בפרט בתקופה זו, בה בני העדה הדרוזית שבסוריה סובלים רבות, עד לכדי מוות, מצב שלא הותיר את הדרוזים שבארץ שאננים, הם תבעו מהמדינה לפעול לטובתם ואף נקטו בצעדים אקטיביים וחצו את גבול מישראל לסוריה ברגלם.
מהו אם כן סיפורה של אוכלוסייה מרתקת זו ומה מהביא אותה להיות כה נאמנה למדינת ישראל בשונה מדתות אחרות הקיימות בה?
>> למגזין המלא - לחצו כאן
רקע היסטורי והתפתחות האמונה
הדת הדרוזית נוסדה במצרים בתחילת המאה ה-11 לספירה בתקופת שלטונו של הח'ליף הפאטמי השישי, אל-חאכם באמר אללה (996-1021). על פי המחקר ההיסטורי, הדת הדרוזית פרשה מהאסלאם השיעי-איסמאעילי והקימה פלג נפרד לעצמה. אולם עפ"י המסורת הדרוזית, מדובר בהופעה מחודשת של אמונה מונותאיסטית (אמונה באל אחד) עתיקה ומזוככת שאינה תוצאה של פרישה כזו או אחרת. עם היעלמותו של אל-חאכם בפברואר 1021, החלה התפוצה והפצת הדת באמצעות המטיפים, בראשם חמזה בן-עלי ומחמד בן אסמאעיל א-דרזי.
השם "דרוזים" נגזר מהמטיף מחמד בן אסמאעיל א-דרזי. שם שננטש על ידי הדרוזים עצמם שמעדיפים לקרוא לעצמם "אלמווחדון" (המייחדים את האל) או "בני מערוף" (בני החסד). הדרוזים החלו להגר לארץ ישראל כבר במאה ה-11, והתבססותם חלה בעיקר במאות ה-16-17 בתקופת שלטונו של האמיר פחר א-דין השני.
עיקרי האמונה והמנהגים
הדת הדרוזית הינה דת סודית הנשמרת על ידי חכמי הדת הנקראים "עוקאל" (משכילים), בעוד שאר העדה, הנקראים "ג'והאל" (הדיוטות), אינם מכירים את פרטי הדת. כתבי הקודש של הדת הדרוזית נקראים "איגרות החוכמה" (רסאיל אל-חכמה), המכילים 111 איגרות המחולקות לשישה ספרים. הספרים מועתקים אך ורק בכתב יד בחמישה צבעים המסמלים את חמשת מפיצי הדת העיקריים.
הדרוזים מאמינים בשבע מצוות יסוד: דיבור האמת, שמירה על האחים לאמונה, הימנעות מעבודת אלילים, התנערות מן השטן, ייחוד האל, כניעה לרצון האל, והאמונה בגורל. אמונה מרכזית נוספת היא האמונה בגלגול נשמות, המלווה בתופעת ה"נוטוק" - היזכרות בגלגול הקודם. על פי האמונה הדרוזית, מספר הנשמות קבוע והן מתגלגלות מיד לאחר המוות לתינוק דרוזי שנולד באותו רגע.
הדרוזים בישראל: נתונים דמוגרפיים
אוכלוסיית הדרוזים בישראל מונה כ-152,886 נפש נכון לשנת 2024 - גידול אוכלוסין של יותר מפי עשרה מאז קום המדינה, שכן אז מנתה העדה כ-14,500 נפש. הדרוזים מהווים כ-1.5% מכלל אוכלוסיית המדינה ומתגוררים ב-19 יישובים: 17 מהם במחוז הצפון ושניים במחוז חיפה. היישובים עם מספר הדרוזים הגדול ביותר הם דלית אל-כרמל (17,500), ירכא (16,300), מע'אר (14,600), ובית ג'ן (12,300). מקור אחר ממשרד הביטחון מציין 23 יישובים וייתכן שהשוני נובע מהגדרות שונות או עדכונים שנעשו.
בשנים האחרונות חל ירידה בשיעור הפריון בעדה הדרוזית: מ-7.92 ילדים לאישה בשנת 1964 ל-1.75 ילדים לאישה בשנת 2023. זאת, לצד עלייה מתונה בגיל הנישואין הממוצע: 25.4 שנים לנשים ו-29.5 שנים לגברים.
יחסי הדרוזים עם מדינת ישראל
הדרוזים בישראל זוכים למעמד ייחודי בתוך קבוצות המיעוט. כבר בתקופת המנדט הבריטי, הדרוזים נמנעו מהשתתפות במרד הערבי (1936-1939), וגם במלחמת העצמאות בחרו להילחם לצד הכוחות הישראליים. בשנת 1957 הוכרו הדרוזים כעדה דתית עצמאית, ומאז חל עליהם חוק גיוס חובה לצה"ל.
שיעור הגיוס של הדרוזים לצה"ל מגיע ל-83% - הגבוה ביותר בצה"ל. הדרוזים משרתים בכל היחידות הקרביות, כולל גדוד חרב המיועד לחיילים דרוזים בלבד. ההערכות אומרות כי כ-4% מכלל הקצינים והנגדים בצה"ל הם דרוזים, ובני העדה הגיעו אף לדרגות בכירות ביותר במערכת הביטחון.
הברית בין מדינת ישראל לעדה הדרוזית מתבססת על עיקרון "שמירת האחים" שבדת הדרוזית אותו הזכרנו קודם לכן - חובה לסייע לאחים הנתונים במצוקה. עיקרון זה מתבטא בהתערבות ישראלית להגנה על דרוזים בסוריה, כפי שהתרחש לאחרונה בעקבות המהפכה הסורית, אירוע שממשיך להתגלגל גם בימים אלו ממש.
אתגרים חברתיים ותרבותיים
למרות הנאמנות למדינת ישראל, העדה הדרוזית מתמודדת עם אתגרים חברתיים וכלכליים מורכבים. מחד, הדרוזים שואפים לשילוב מלא בחברה הישראלית תוך שמירה על זהותם הדתית והתרבותית. מאידך, הם מתמודדים עם קשיים בתחום התכנון והבנייה, מצוקת דיור, ועם מדיניות ממשלתית שנתפסת כמפלה.
בתחום החינוך, הדרוזים מתמודדים עם אתגרים ייחודיים. נמצא כי 43.5% מהדרוזים המשיכו ללימודי תואר ראשון בתוך שמונה שנים מסיום התיכון, לעומת 34.6% בלבד מתוך כלל מסיימי התיכון בחינוך הערבי. עם זאת, קיים פער מגדרי משמעותי: הנשים הדרוזיות מגיעות לשיעורי השכלה גבוהים מהגברים, תופעה שיוצרת אתגרים חברתיים בעדה השמרנית.
שאלת הזהות הדרוזית
הזהות הדרוזית מורכבת משכבות מרובות: זהות דתית (דרוזית), זהות לשונית-תרבותית (ערבית), ואזרחות (ישראלית). מחקרים מראים כי 71% מהדרוזים מגדירים עצמם כערבים, והשאר כדרוזים או דרוזים-ערבים. הזהות הדרוזית היא החזקה והדומיננטית ביותר, המתבססת על האמונה בגלגול נשמות היוצרת תחושת קרבה בין כל בני העדה.
לסיכום, העדה הדרוזית בישראל מייצגת מקרה מיוחד של מיעוט דתי-אתני המשלב נאמנות למדינה עם שמירה על זהות תרבותית ודתית מובחנת. הדרוזים תרמו רבות לביטחון הלאומי ולמרקם החברתי הישראלי, תוך שמירה על ייחודם הדתי והתרבותי. כיום, העדה מתמודדת עם אתגרים של מודרניזציה, שינויים דמוגרפיים, ושאלות זהות מורכבות. המשך השילוב ההדרגתי בחברה הישראלית, תוך שמירה על הייחוד הדרוזי, מהווה מבחן חשוב לעתיד היחסים בין מדינת ישראל לבין אחת מהעדות הנאמנות ביותר לה.
0 תגובות