ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ בועז ביסמוט, ממשיכה היום (שלישי) בדיוניה על הצעת חוק הגיוס.
בפתח הדיון נשאו דברים יאיר הורן, שנחטף לעזה ושוחרר בחודש פברואר השנה, ושרון אלוני קוניו שנחטפה לעזה עם 2 בנותיה ושוחררה עימן, כאשר בעלה דוד מוחזק עדיין בעזה.
יאיר הורן אמר בדבריו בוועדה: "אם שוחררתי בעסקה כנראה שזו הדרך הכי טובה לשחרר את שאר החטופים, אני כבר לא סופר ימים אבל אנחנו לא כ"כ ישנים טוב וזה קצת מקשה על היכולת שלי לדבר ולהתארגן בראש, אבל היה לי חשוב לבוא ולדבר מהלב, הלב שלי שבור.
"מה שקרה אתמול היה עוד מכה, הפיגוע, החיילים שנפלו, אנחנו יושבים פה וחושבים על כולם. זה נכון שעל חולצה שלי מופיע אחי איתן, ויש פה את אריאל ודוד על חולצות של אחרים פה, אבל אנחנו חושבים על כולם".
יאיר הורן המשיך ושחזר את מה שחווה במנהרות בעזה: "אני לא מספר הרבה סיפורים מהשבי, אני זוכר שהיינו במקום שנראה כמו מרתף כל שהוא של בניין, היה איזה נוהל שנהייה בשקט ואנחנו שומעים פיצוצים וזה התקרב והתקרב, עד כדי כך שנפל טיל כמה מטרים מאיתנו, התחלנו לרוץ, אתם מבינים בערך איך נראית מנהרה, רצנו והבטונים היו עקומים והמנהרה כמעט קרסה עלינו, בדרך מתחילים להתפצל ומי שיכל לרוץ מהר יותר רץ, ואני עם אחי איתן, הוא לא אדם קטן וצריך לרוץ כי בנוסף להפצצה יש את הגזים הרעילים ואסור לנשום.
"תוך כדי ריצה איתן מתיישב ואומר לי 'תשאיר אותי', אחי הקטן לא אוותר עליו, הבנאדם שקל 100 קילו או יותר, אני מושך אותו מהזרוע, אנחנו רצים לכיוון שהמחבל אומר לנו 'לכו לשם', תוך כדי שאני מנסה לסחוב את אחי. אני למדתי בישראל שלא משאירים אף אחד מאחור, באותו זמן הייתי מוכן להקריב את עצמי כדי לנסות להציל את אחי.
"עברו יותר מ-700 יום, לפני שבוע אמא שלי אמרה אם אני יכול לעזור לה כי היא הכינה שלטים חדשים של איתן, כי הם איבדו את הצבע מרוב זמן שהם בשמש, מעל 700 יום ועוברים תאריכים, וימי הולדת, וחיים. עוד כמה ימים ראש השנה, ב-22, וב-23 יומהולדת של איתן, ב-27 יום הולדת של אחי עמוס, אני מזמין את מי שמקבל את ההחלטות לשבת איתי, עם אמא שלי ועם אחי עמוס בערב ראש השנה.
"אני תקוע ב-7 לאוקטובר, כל המשפחה תקועה, כנראה שלא אתגבר על זה אף פעם, אני אתמודד, אבל אני חושב שהמדינה במצוקה, עם ישראל במצוקה, וכדי להתחיל להשתקם אנחנו צריכים לסיים את כל הדבר הזה, את כל המלחמה, ולהחזיר את החטופים ולחזור ולנסות להיות משהו יותר קרוב למדינה וחברה מתוקנת".
שורדת השבי שרון אלוני קוניו אמרה בוועדה: "מי שמכם לקבוע מחיר לבעלי וגיסי? מי שמכם לקבוע איזה מחיר גבוה מידי? כל מה שאתם עושים זה ההפך הגמור מלהחזיר אותם, כל יום אתם הורגים מחדש אותנו ואותם.
"כל הוועדות נמשכות פה, מרימים כוסית, יוצאים לפגרה. יש דברים שאני מתביישת לספר שעברתי בשבי. למה אתם לא בצד שלנו, כי זה לא בני משפחה שלכם? כמה עוד אשקר לבנות שלי שעוד רגע זה קורה? כמה אני יכולה? זו התעללות יום יומית, למה אני צריכה לבוא לפה ולפתוח את הטראומה שלי כדי לדאוג לבעלי וגיסי? זו בושה שאין לכם טיפת רחמים לא עלינו ולא עליהם.
"זה בושה מה שקורה פה. זה בושה שאין לכם טיפת רחמים, לא עלינו ולא עליהם. וצר לי, צר לי שאני צריכה לבוא לפה לוועדה ולהפריע לסדר היום, רק כדי שמישהו ישמע שיש בעזה 48 חטופים, ביניהם בעלי דוד קוניו וגיסי אריאל קוניו. כנראה שאנחנו נצא מכאן, ותמשיכו בסדר היום שלכם, ואנחנו נחזור למציאות הזוועתית שלנו, לסיוטים, ללילות בלי השינה, לפחדים, לחרדות. הלוואי, הלוואי שזה יזיז לכם אפילו בטיפה".
0 תגובות