
הדו"ח השנתי של נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות (נת"ם) לשנת 2024, יוגש היום (שני) על ידי הנציב, השופט בדימוס פרופ' מנחם פינקלשטיין, לשר המשפטים, יריב לוין.
הדו"ח כולל פירוט נרחב של עיקרי התלונות שהתקבלו בנציבות במהלך השנה החולפת ביחס לתובעי המדינה, וביניהם הפרקליטות, התביעה המשטרתית, היועצת המשפטית לממשלה ותובעים המחזיקים בהסמכה או בייפוי כוח מטעמה, ואופן הטיפול בתלונות.
נתונים מרכזיים מהדו"ח:
• במהלך השנה האחרונה הוגשו לנציבות 552 פניות, שמתוכן 239 פניות הוגדרו כתלונות. אליהן התווספו 24 תלונות שהוגשו בשנת 2023, והטיפול בהן הסתיים ב-2024. בסך הכול טיפלה הנציבות בשנת 2024 ב-263 תלונות.
• 66 תלונות נמצאו מוצדקות (25%), ול-24 מתוכן צורפה המלצה אופרטיבית, מאחר שהתגלה במהלך בירורן ליקוי מערכתי או דפוס עבודה הטעון תיקון. מספר המלצות אופרטיביות ניתנו גם בתלונות שנדחו.
• ב-220 תלונות (92%) הסתיים הבירור במהלך 2024, וניתנה בהן החלטה לגופו של עניין.
• זמן הבירור הממוצע לתלונה עמד על כ-50 ימים בלבד, וב-87% מהתלונות ניתנה החלטה תוך פחות מ-3 חודשים.
• חלוקת התלונות לפי הגורם המבוקר:
- 133 תלונות (50% מהתלונות) הוגשו ביחס לפרקליטות
- 40 תלונות (15%) ביחס לתביעה המשטרתית ולחוקרים משטרתיים
- 33 תלונות (13%) ביחס למיופי כוח או בעלי כתב הסמכה מטעם היועצת המשפטית לממשלה
- 16 תלונות (6%) ביחס ליועצת המשפטית לממשלה
- ו-6 תלונות (2%) ביחס למייצגי מדינה בערכאות במשרד הרווחה והביטחון החברתי, הכונס הרשמי והממונה על חדלות פירעון ואחרים.
• מתוך כלל התלונות שנמצאו מוצדקות: 38 תלונות (58%) התייחסו לפרקליטות, 10 תלונות (15%) התייחסו למשטרה, 10 תלונות (15%) התייחסו לתובעים המחזיקים בהסמכה או בייפוי כוח מטעם היועצת המשפטית לממשלה, ו-8 תלונות (12%) התייחסו לייעוץ המשפטי לממשלה.
דוגמאות לתלונות שנמצאו מוצדקות במהלך שנת 2024
הפרקליטות לא העבירה לנאשם חומרי חקירה שהיה בהם כדי לזכותו: בירור תלונה העלה, כי התביעה הגישה כתב אישום נגד חשוד, מבלי לעיין בכל חומרי החקירה, והכוונה לסרטונים ממצלמות גוף, הגם שבחומר החקירה הייתה אינדיקציה לקיומם. רק לאחר שההגנה ביקשה מבית המשפט לעיין בסרטונים ואלו נמסרו לה, חזרה בה הפרקליטות מכתב האישום.
הנציב חזר על המלצת הנציבות לפרקליט המדינה, לקבוע קווים מנחים לכל יחידות הפרקליטות, באשר להיקף החובה המוטלת על התביעה לצפות בסרטוני מצלמות גוף, לפני קבלת החלטה בדבר העמדה לדין או גניזת תיק, וכן לחדד את חובת התובע לוודא את קיומם של כל חומרי החקירה בתיק בטרם קבלת החלטה בתיק.
בעקבות כך, עדכן המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים) כי בחודש ינואר 2025 פורסם מסמך פנימי של הפרקליטות, המפרט קווים מנחים בנושא זה. חטיבת החקירות במשטרת ישראל עדכנה גם היא, כי חודדה ההנחיה בדבר החובה להעביר את מלוא חומרי החקירה לפרקליטות או ליחידת התביעה הרלוונטית, ובכלל זה סרטונים, לרבות תיעוד ממצלמות גוף.
פרק הזמן הנתון לחשוד או למתלונן להגיש ערר: בירור תלונה הציף סוגייה עקרונית ביחס לפרק הזמן הנתון לחשוד או למתלונן להגיש ערר (עד 60 ימים), משזה, על פי הטענה, כולל בתוכו את זמן המענה של גופי התביעה לבקשה לקבלת חומרי חקירה (עד 45 ימים), באופן שעלול להותיר פרק זמן קצר ביותר לצורך הכנת הערר והגשתו.
הנציב קבע בהחלטתו כי המצב כיום אינו מניח את הדעת, והמליץ לפרקליט המדינה להנחות את הגורמים הרלוונטיים, שבמסגרת המענה לבקשות לעיון בחומרי חקירה שהוגשו לצורך הגשת ערר, תצוין באופן מפורש האפשרות להגיש בקשה להארכת מועד להגשת ערר, על פי חוק.
בהמשך לכך, עדכן המשנה לעניינים פליליים, כי הנחיית פרקליט המדינה שפורסמה לאחרונה, נותנת ביטוי עקרוני לעניין זה; בנוסף, יתווסף לטופס המקוון שבאמצעותו מוגשת בקשה לצילום חומרי חקירה לצורך הגשת ערר, סעיף המיידע את העורר על זכות זו.
חובת התביעה לנמק את סירובה לשנות עילת גניזה: בירורה של תלונה העלה, כי בעוד שחוק ההנמקות קובע שעובד ציבור שהתבקש לעשות שימוש בסמכותו וסיר לבקשה, יודיע את נימוקי החלטתו למבקש, הרי על פי הנחיית פרקליט המדינה, לצורך קבלת הנימוקים להחלטה שלא לשנות את עילת גניזת תיק החקירה, על המבקש לפנות ביוזמתו לגורם שהכריע בבקשתו.
נוכח כך, המליץ הנציב לפרקליט המדינה לתקן את ההנחיות הרלוונטיות ולהחיל חובה לנמק החלטות, שבמסגרתן נדחות בקשות לשינוי עילת גניזה של תיק.
בעקבות כך, הודיע המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, כי ההמלצה האמורה יושמה במלואה, והנחיות פרקליט המדינה תוקנו בהתאם, כך שבמסגרת החלטתה לדחות בקשה לשינוי עילת גניזה, יהיה על התביעה לציין את הנימוקים המבססים את ההחלטה, ולוּ בתמצית.
פגמים בטיפול הפרקליטות בתיק התעללות בקטינים חסרי ישע: בירור תלונה העלה, כי הפרקליטות התעכבה מאוד במתן אפשרות להורי קטינים לעיין בחומרי חקירה בתיק שעניינו התעללות בחסרי ישע, גם לאחר שהליכי השימוע בתיק הסתיימו. עוד נמצא, כי כתבי האישום בתיק הוגשו בחלוף כשנה וארבעה חודשים ממועד פתיחתו במחוז, תוך חריגה משמעותית מזמני הטיפול הקבועים בהנחיית פרקליט המדינה לעניין זה.
הנציב ציין בהחלטתו כי ראוי לאפשר לחשודים שימוע אפקטיבי, אולם על הליכי השימוע כשלעצמם להיות מוגבלים בזמן, כדי שלא לעכב יתר על המידה את ההליך הפלילי, על כל הנגזר ממנו, ובכלל כך לאפשר עיון בחומרים מהתיק למי שזכאי לכך. הדבר נכון בכל הליך פלילי, וביתר שאת במקרים שבהם החשד הוא לעבירות כלפי קטינים וחסרי ישע.
הנציב המליץ לפרקליטת המחוז לחדד את הנהלים בקרב הפרקליטים כדי למנוע הישנותם של מקרים דומים.
בהמשך לכך, עדכן המשנה לעניינים פליליים כי כפי שנקבע בהמלצה, הנהלים חודדו בקרב פרקליטי המחוז, והפרקליטות וידאה שהורים המעוניינים בכך יצפו בסרטונים שבתיק החקירה.
הסדרת אופן חזרת תובע עירוני מכתב אישום בעבירות ברירת קנס: לאחר שהתברר כי התביעה העירונית בעיריית תל אביב נוהגת לחזור בה מכתבי אישום בעבירות ברירת קנס, במקרים שבהם בעל התפקיד הרלוונטי סיים את עבודתו בעירייה, חלף זימונו להעיד בבית המשפט, קבע הנציב בהחלטתו, כי התנהלות זו פוגעת בעיקרון השוויון ויוצרת אפליה באופן אכיפת החוק.
בעקבות כך, סוכם על מתווה אשר לפיו, ככלל, התביעה העירונית תפעל לאיתור וזימון עדים אשר עזבו את הרשות, בתיקים שבהם נדרשת עדותם, בכפוף לשיקול דעת פרטני של התובע, כפי שנהוג בכל הליך פלילי. הנציב אימץ את המתווה האמור, משמצא כי זה מגשים את תכליות האכיפה הפלילית ונותן מענה ראוי, מאוזן ושוויוני לסוגיה הנדונה.
החלטות נוספות בתלונות שנמצאו מוצדקות במהלך השנה החולפת:
- פרקליט לא דייק בדבריו במהלך דיון בתיק פלילי באופן שהיה עלול להוביל להטעיית בית המשפט
- עיכוב ממושך של הפרקליטות בהחלטה מי הגורם שיטפל בפנייה על תופעה לפיה שוטרים מגישים או מאיימים להגיש נגד אזרחים תביעות לפי חוק איסור לשון הרע
- פרקליט הגיש בקשה למחיקת הליך כבקשה מוסכמת, מבלי שקיבל לכך הסכמה מפורשת מאת הפונה, וטען טענות שאינן נכונות בבית המשפט
- ראש שלוחת תביעות במשטרה סירבה לשוחח עם סנגור במהלך פגישת משא ומתן לעריכת הסדר טיעון
- תובעת עירונית לא השיבה לפניות ולא פעלה לאכיפתו של צו הריסה שנכנס לתוקפו
- אי הסמכת תובע עירוני ברשות שמתנהלת ללא תובע במשך מספר חודשים, ואשר איננה מבצעת אכיפה אפקטיבית בתחומה כתוצאה מכך
- אי דיוק ברישום הפלילי
- פגמים בטיפולה של יחידת תביעות משטרתית בתיק עבירות אלימות
- התנהלות פגומה של תביעה עירונית אשר הובילה לביטול כתב אישום
דוגמאות להחלטות בעלות עניין ציבורי שניתנו בשנה החולפת
• שיהוי ניכר בטיפול הפרקליטות בתיק חקירה נגד שופט: בירורה של תלונה העלה, כי חל שיהוי ניכר בטיפולה של פרקליטות המדינה בבקשה לפתיחה בחקירה פלילית נגד שופט, בגין חשד לכאורה לביצוע עבירות פליליות, וזאת בין היתר, בשל שגגה שנפלה בבחינת ראיות נוספות שהוגשו למשטרת ישראל.
הנציב קבע בהחלטתו, כי הגם שהעיכוב בטיפול בפנייה רובץ בחלקו לפתחה של המשטרה, מצופה היה מן הפרקליטות לפעול כדי לזרז את ההליך בכללותו ולמנוע שיהוי כה ממושך של כשנתיים. כן צוין כי מדובר במקרה נוסף המצביע על נחיצות יישום המלצתה, החוזרת ונשנית, של הנציבות, לתחום את פרק הזמן הנתון לגורמי התביעה לטפל בבקשות לאישור פתיחה בחקירה בעניינים בעלי רגישות ציבורית מיוחדת.
• טענה לניסיון טיוח של פרשת הטרדת הסוהרות בכלא גלבוע: עיתונאי הלין לנציבות כי חקירתה של פרשת הסוהרות, אשר לוותה על ידי הפרקליטות ושהובילה לגניזת התיק, לא הייתה מקיפה דייה; וכי רק לאחר הסערה הציבורית שהתחוללה בפרשה זו, בעקבות עבודתה של ועדת הבדיקה הממשלתית, שינתה הפרקליטות את עמדתה ופתחה את התיק מחדש, וזאת מבלי שאירע כל שינוי נוסף.
לאחר קבלת הנתונים, שיקול ועיון, מצא הנציב, כי ההמלצה וההחלטה הראשונה לסגור את התיק במקרה זה נבעו מעמדה מקצועית בדבר קשיים ראייתיים שעלו מעיון מפורט בתיק החקירה, ולא משיקולים בלתי ענייניים או מכוונת הסתרה. ואולם, לצד האמור ציין הנציב בהחלטתו, כי כבר מהחשיפה הראשונה של הפרשה, היה צריך להיות ברור כי מדובר בפרשה חמורה לכאורה – כל מקרה בפני עצמו, וודאי משקלם המצטבר של כלל המקרים. מדובר באירועים שבהם לכאורה סוהרות נשלחו ביודעין על ידי מפקדיהן, פעם אחר פעם, לעבוד באגף שבו בוצעו כלפיהן עבירות חמורות על ידי אסיר ביטחוני. הן נשלחו, לכאורה, לבקשת האסיר עצמו, ומתוך רצון לרצותו. דומה כי בעבר לא הובנה במלואה חומרתם של הדברים, ועל כך יש להצר.
• הימשכות הטיפול בתיק בעניינה של שרה וחברת כנסת מכהנת: בירור תלונה העלה עיכוב משמעותי בטיפול גורמי אכיפת החוק בתיק תאונת דרכים, שבה הייתה מעורבת שרה וחברת כנסת מכהנת. כן עלה, כי השרה – באמצעות עורך דינה – מסרבת להתייצב לחקירה, הגם שהפרקליטות והמשטרה שבים ודורשים את התייצבותה.
בהחלטתו קבע הנציב, כי הגם שנחה דעתו שהטיפול בתיק לא נזנח, יש לצפות מגורמי התביעה לפעול ביתר מרץ לקידום התיק, תוך מתן תיעדוף לטיפול בו. בהמשך לכך עדכנו היועצת המשפטית לממשלה והמשנה לעניינים פליליים, כי השרה התייצבה במשטרת ישראל ונחקרה באזהרה; ולאחרונה נמסר כי התיק מצוי בבחינה של הגורמים הרלוונטיים, וכי נעשים מאמצים לקבל החלטה בעניינו בהקדם.
החלטות נוספות בעלות עניין ציבורי שניתנו על ידי הנציב במהלך השנה החולפת:
- שיהוי בטיפול התביעה בתיק המייחס חשדות פליליים לשר לביטחון לאומי
- עיכוב בקבלת החלטה על פתיחה בחקירה של סגן שר וחבר כנסת
- אי מסירת נימוקים לסגירת תיק חקירה נגד חברת כנסת לשעבר מצד היועצת המשפטית לממשלה
- שרשרת פגמים בטיפול בערר על סגירת תיק חקירה בפרשת רצח הנערה תאיר ראדה ז"ל
- עיכוב משמעותי שנמשך שנים בטיפול הפרקליטות בבקשות לפתיחה בחקירה פלילית נגד גורמים ישראליים המעורבים לכאורה בייצוא ביטחוני למדינות זרות
- פנייה בגין חשדות פליליים כנגד ח"כ, שהופנתה מלשכת היועצת המשפטית ללשכת פרקליט המדינה, "נפלה בין הכיסאות" ולא טופלה במשך כשנתיים
- שרשרת פגמים בטיפול הפרקליטות בבקשות הפונה לפתוח בחקירה נגד ארבעה אנשי ציבור בגין אירועי הסתה שונים
מעקב אחר יישום המלצות הנציב והטמעתן בשיטות העבודה של המבוקרים
במהלך שנת 2024 נתנה הנציבות המלצות אופרטיביות רבות ביחס לכלל הגופים שהיא מבקרת, במטרה למנוע הישנות תקלות וכשלים שנתגלו בשיטות עבודתם. ההמלצות ניתנו בנושאים שונים ומגוונים, ובכלל זה: שמירה על זכויות חשודים, נאשמים, מתלוננים ונפגעי עבירה; שיפור יעילות הדיון ומעקב מדוקדק אחר החלטות בית המשפט; טיפול של תובעים עירוניים בבקשות לביטול קנס; חידוד החובה לפעול בשקיפות ולנמק החלטות של גורמי תביעה; מניעת סחבת והימשכות הליכים ועוד. הנציבות עוקבת באופן הדוק אחר יישום כלל המלצותיה.
להלן מספר דוגמאות להמלצות אופרטיביות שהגופים המבוקרים יישמו בשנת 2024:
פרקליטות
- הסדרת החובה המוטלת על התביעה לעיין במלוא חומר החקירה בתיק לפני קבלת החלטה בדבר העמדה לדין או גניזת התיק
- יידוע מתלוננים על זכותם להגיש בקשה להארכת מועד להגשת ערר והבהרה באשר למניין הימים הנתונים להגשתו
- עיגון בהנחיות של חובת התביעה לנמק את סירובה לשנות עילת גניזה של תיק
- גיבוש הנחיה בנושא עררים
- גיבוש הנחיות בנושא סיווג ומיון שיחות שהתקבלו בהאזנות סתר
- חידוד החובה לקיים שיחה עם מתלוננות על עבירות מין לפני סגירת התיק בעניינן
- עיגון החובה למסור את תמצית הנימוקים של סגירת תיק לצורך מיצוי הזכות להגשת ערר
- בחינת פתרונות לרשויות הפועלות ללא תובע מוסמך
- חידוד החובה לנמק החלטה אשר במסגרתה נדחית בקשה לעיין בחומר חקירה
- טיוב המענה הניתן על ידי גופי התביעה
- טיפול בפערי מידע הקיימים במערכת מנ"ע (מערכת מידע לנפגעי עבירה)
תביעה משטרתית, טועני מעצרים וקציני חקירות
- חידוד החובה לנמק החלטה אשר במסגרתה נדחית בקשה לעיין בחומר חקירה
- קיצור זמני העברת תיקים בין שלוחות התביעה השונות
- חידוד הנחיות בדבר חובתו של תובע למסור פרטים מדויקים בבית המשפט
- הקפדה על הפרדה מוחלטת בין הרשות החוקרת לרשות התובעת בתיקים המתנהלים בבית המשפט
- שמירה על זכויות נפגעי עבירה
- טיוב המענה הניתן לפונים
מוסמכים ומיופי כוח מטעם היועצת המשפטית לממשלה
- הסדרת אופן חזרת תובע עירוני מכתב אישום במקרים של עבירות ברירת קנס
- חידוד חובת התביעה העירונית לנמק את סירובה לדחות בקשה לביטול קנס
- ציון זכותו של הפונה לערור על החלטת התביעה העירונית שלא לפתוח בחקירה
- הסדרת פרק הזמן המוקצה לטיפול תובע עירוני בבקשות לביטול קנס וחובתו לנמק החלטותיו
- חידוד חובת הרשות לסמן ולזהות מכתבים הנשלחים מטעמה לתושבים
- הפצת הנחיה לכלל התובעים העירוניים בדבר חובתם לבטל דיון מבעוד מועד בבתי המשפט לתעבורה
היועצת המשפטית לממשלה
- גיבוש נהלים הקובעים את מסגרת הזמנים למעקב התביעה אחר פעולות המשטרה לאיתור נאשם שההליך נגדו הותלה
- תיקון הנחיית יועמ"ש מס' 4.3042, שכותרתה "סדר הדין הפלילי – הסדר מותנה", לפיו נפגע עבירה יעודכן בפרטי הסדר מותנה קודם סגירת התיק נגד החשוד
- קידום תיקון תקנות סדר הדין הפלילי בנוגע לדרך הגשת ערר, כך שיעלו בקנה אחד עם הוראות החוק
נציבות שירות המדינה
- הסדרת זמני טיפול בתלונות המתקבלות באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה בתיקי חקירה משמעתיים, עד לקבלת ההחלטה בדבר סגירת התיק או הגשת תובענה
לצד יישומן המלא של המלצות אלו ואחרות, סבורה הנציבות כי הליך יישומן של חלק לא מבוטל מהמלצותיה מתארך עד מאוד, לעתים מספר שנים, באופן שיש בו כדי לעקר אותן מתוכן ולפגוע בהיבטים שונים של אכיפת החוק. בפרק 5 לדוח מפורטות בהרחבה המלצות אלה, ובראשן המלצת הנציבות אשר חוזרת על עצמה במספר רב של תלונות, ואשר עניינה משך טיפולם הארוך של גופי התביעה בבקשות להורות על פתיחה בחקירה פלילית באותם נושאים רגישים, אשר לגביהם קיים תהליך ייחודי המצריך את אישור הפרקליטות או היועצת המשפטית לממשלה לפתיחה בחקירה.
כן מפורטות בפרק זה המלצות הנציבות הבאות שטרם יושמו:
- המלצת הנציבות בנושא פרקטיקה בלתי ראויה שנהוגה על ידי משטרת ישראל, לפיה הליך משפטי אזרחי נגד שוטר מעכב בירור תלונת ציבור או הליך משמעתי המתנהלים במקביל בעניינו
- המלצת הנציבות לגבש הנחיה להעברת תיק העבודה של המעבדה הפורנזית לתביעה, וכן להנחות את התביעה לציין את דבר קיומו של תיק העבודה במסגרת רשימת חומרי החקירה המועברת להגנה
- המלצת הנציבות לבחון את מדיניות הרישום המשטרתי הפנימי של תיקי מח"ש, לפיה תיקים שנסגרים בשל "חוסר ראיות" או "נסיבות העניין בכללותן" אינם מתועדים במרשם המשטרתי הפנימי
- המלצת הנציבות לגבש נהלי עבודה סדורים בקשר לטיפול בתלונות המיוחסות לאנשי מח"ש, ולשקול במסגרת זו את החשש הפוטנציאלי לניגוד עניינים
- המלצת הנציבות לתקן את החקיקה הקיימת בנושא עבירות תעבורה, באופן שיאפשר אכיפה אפקטיבית ומהירה באמצעות הטלת קנסות במקרים מתאימים, חלף הגשת כתבי אישום פליליים
- המלצת הנציבות לעגן בהנחיות מנגנוני פיקוח ובקרה אחר הליך השימוע, על מנת למנוע התארכות יתירה של ההליך למשך חודשים ארוכים ואף שנים.
מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד: "דו"ח הנציבות הוא נדבך חשוב במאמץ לחזק את אמון הציבור במערכת אכיפת החוק ואני מברך על פרסומו. עלינו להבטיח כי גופי התביעה יפעלו במקצועיות, בהגינות ותוך שקיפות מלאה".
נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס (פרופ') מנחם פינקלשטיין: "בתקופה מורכבת זו, גוברת חשיבותו של פיקוח ציבורי יעיל על התנהלותם של מייצגי המדינה בערכאות, שכן נדרש להבטיח ביתר שאת כי אירועי השעה אינם גורעים ממקצועיותם, הגינותם ונאמנותם לאינטרס הציבורי. כפי שדוח זה מפרט, תלונות רבות שהתקבלו בנציבות נבחנו לגופן, ובחלקן נמצאו ליקויים של ממש, אשר טופלו באופן פרטני. הנציבות המשיכה להצביע גם על תקלות מערכתיות והמליצה לערוך שינויים רוחביים, למניעת הישנותם של כשלים עתידיים. תכליתו של הדוח איננה רק לבקר, אלא גם להכווין את התנהלותם העתידית של מייצגי המדינה בהליכים משפטיים, ולסייע בחיזוק אמון הציבור ברשויות המדינה ובמייצגיהן".
0 תגובות