הצצה מטרידה לצלחת הישראלית: דו"ח העשור הלאומי לבזבוז והצלת מזון, שמתפרסם על ידי ארגון "לקט ישראל" וחברת BDO, בשיתוף משרדי הגנת הסביבה והבריאות, חשף השבוע כי כלכלת ישראל הפסידה סכום דמיוני: 211 מיליארד שקל בשווי מזון שנזרק במשך עשור אחד בלבד.
הדו"ח, שמציין עשר שנים למעקב אחר ההשלכות הכלכליות והחברתיות של מזון מושלך, מציג תמונה מעורבת וקצת מפתיעה. אף שהצרכן הישראלי זורק פחות מזון לנפש, הגידול ביוקר המחיה ובאוכלוסייה מבטיח שנפח הבזבוז הכולל נותר עצום.
40% מהייצור נזרק, מיליון וחצי רעבים
רק במהלך שנת 2024 לבדה, נזרקו בישראל 2.6 מיליון טונות של מזון ראוי למאכל. כמות זו, בשווי של 26.2 מיליארד שקל , מהווה כמעט 40% מכלל המזון שיוצר במדינה, השווה ל-1.3% מהתמ"ג הלאומי.
תיעוד מזעזע: אקדח טעון מעל ראשו של תינוק
הטוויסט הדרמטי הוא הפער המוסרי: בזמן שחלק מהמדינה שופך מיליארדים, אחרים נאבקים לשרוד. משקי הבית נשאו בעלות ישירה של 10 מיליארד שקל על מזון שנזרק רק בשנה האחרונה (כ-10,785 שקל למשק בית בשנה). כל זאת, כאשר כ-485,000 משקי בית בישראל (המייצגים כ-1.5 מיליון תושבים) חווים חוסר ביטחון תזונתי ואינם בטוחים אם יוכלו להרשות לעצמם ארוחות מזינות באופן עקבי.
איכות הסביבה - "כישלון לאומי"
ההשלכות חורגות מעבר לכיס. הנזק הסביבתי הקשור לבזבוז מזון מוערך ב-4.2 מיליארד שקל בשנה (כולל משאבי מים וקרקע, וזיהום). ומה לגבי הבריאות? העלויות הבריאותיות הנובעות מחוסר ביטחון תזונתי מגיעות לסכום גבוה עוד יותר—5.8 מיליארד שקל בשנה (כ-4% מההוצאה הלאומית לבריאות), מה שמטיל עומס על מערכת הבריאות הציבורית.
גידי קרוך, מנכ"ל "לקט ישראל", כינה את המצב "כישלון לאומי שאין לו הצדקה מוסרית, סביבתית, חברתית או כלכלית". שרת הגנת הסביבה, עידית סילמן, הזהירה כי המסלול הנוכחי "מציג מציאות מדאיגה שחייבת להשתנות".
למרות הכותרות הדרמטיות, ישנה נקודת אור מפתיעה שמספקת הצלה כלכלית מיידית. על פי נתוני הדו"ח, הצלת מזון הוכיחה את יעילותה: כל שקל שמושקע בהצלת מזון מניב ערך של 10.7 שקלים לכלכלה הלאומית.
בשורה התחתונה: בעוד ישראל מחפשת נוסחאות כלכליות מורכבות, מסתבר שהתשובה פשוטה ורווחית במיוחד: לפני שזורקים אוכל, כדאי לזכור שהוא שווה זהב לכלכלה ולעשיית צדקה עם אלה שאין להם.
0 תגובות