
בגן לאומי סבסטיה, ביקרתי לאחרונה בחודש אלול האחרון בהשתלמות מטעם משרד החינוך שערכתי במקום לצורך שימור תעודת מדריך הטיולים שברשותי לקראת קורס מדריכים שאני מעביר בשנת תשפ"ו.
המקום היה מקסים מלא בשפע של ארכיאולוגיה, אבל למעט תושבי המקום שדברתי אתם היה להם חושך בעיניים.
רכשתי בחנות המזכרות המקומית ככל שיכולתי, רכבתי על חמור בתשלום לפלאח המקומי, אולם כולם התלוננו שאין תיירים, וכשנתיים תמימות אין פרנסה.
בחנות המזכרות אף כיסו את המדף בו נמכרים מוטיבים יהודים, כי פשוט קשה לישראלים להגיע למקום.
והנה, בכתבה שלפניכם נחשוף על המיזם החדש שלדעתי יעזור לכלכלה של יושבי כפר סבסטייה, ולמרות זאת יש התנגדות שמאלנים.
סבסטיה היא אחד מאתרי העתיקות החשובים בארץ ישראל. כאן, על גבעה המתנשאת 463 מטר מעל פני הים, הקים המלך עמרי את שומרון – בירת ממלכת ישראל – במאה התשיעית לפני הספירה. כאן שכן ארמון אחאב ואיזבל, כאן פעלו הנביאים אליהו ואלישע, וכאן התרחשו אירועים מכוננים בתולדות עם ישראל.
לאחר חורבן ממלכת ישראל בידי אשור, המשיכה העיר להתקיים. בתקופה ההלניסטית כבש אותה יוחנן הורקנוס החשמונאי. מאוחר יותר בנה הורדוס במקום עיר מפוארת לכבוד הקיסר אוגוסטוס – ומכאן השם סבסטיה (סבסטוס ביוונית). באתר נחשפו שרידים מרשימים: רחוב עמודים, תיאטרון, מקדש אוגוסטוס ושרידי הארמון המלכותי. האתר מועמד לרשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו.
למקום יש גם משמעות מיוחדת בתולדות ההתיישבות: בחנוכה תשל"ו (1975) התבצרו כאן מתיישבי גוש אמונים בתחנת הרכבת העות'מאנית הסמוכה, באירוע שסימן את תחילת ההתיישבות בשומרון.

ההפקעה
לפני כשבוע פרסם המנהל האזרחי הודעה על הפקעת כ-1,800 דונם וכ-550 חלקות פרטיות באתר. מדובר בהפקעה הגדולה ביותר שנעשתה אי-פעם בשטחים – פי שישה מההפקעה בסוסיא לפני ארבעים שנה.
לפי "עמק שווה" ההפקעה משתרעת על שטחים בבעלות פרטית של תושבי הכפר סבסטיה והכפר הסמוך בורקא, כולל מטעים עם אלפי עצי זית. לתושבים ניתנו 14 יום להגיש התנגדות.
בצד של אנשי ההתיישבות - האווירה חגיגית
שר המורשת עמיחי אליהו אמר: "הארכיאולוגיה וההיסטוריה מוכיחות שוב ושוב מי הם בעלי הבית האמיתיים של יהודה ושומרון. שקרני אונסק"ו רצו להכריז על המקום כאתר מורשת פלשתיני - רק שפשוט אין עם כזה, ולכן לא יכול להיות לו קשר לממצאים ארכיאולוגיים. משרד המורשת בראשותי ימשיך להעלות על נס את אתריו ההיסטוריים של העם היהודי. סבסטיה היא אחד הסמלים המרכזיים של מלכות ישראל בימים ההם, ואנו פועלים להפוך אותה לסמל מרכזי גם בזמן הזה".



השבוע גם החלו עבודות שימור בתחנת הרכבת סבסטיה, במסגרת ציון 50 שנה להתיישבות במקום. בחג סוכות האחרון, יוסי דגן, ראש מועצת שומרון, אמר: "בחודש המרגש הזה, שבו נציין בעזרת ה' 50 שנה לניצחון הגדול בחנוכה תשל"ו בתחנת הרכבת סבסטיה, אנחנו זוכים להתחיל בעבודות השימור של המתחם ההיסטורי. נקים אתר מורשת לאומי, ומכוח סמל האמונה הזה, נביא מיליון תושבים לשומרון".
הצד השני: פגישת חירום בסבסטיה
בעקבות ההכרזה על ההפקעה התקיימה בשבת שעברה בסבסטיה פגישת חירום. בפגישה נכחו שר התיירות הפלסטיני (המופקד גם על העתיקות), מושל שכם וראש עיריית סבסטיה. גם אלון ארד, מנכ"ל ארגון "עמק שווה" העוסק בארכאולוגיה בשטחים, השתתף במפגש.




לפי עמק שווה, "תוכניות המתנחלים לא מדברות על שימור האתר – לו זה היה העניין, לא הייתה שום בעיה, שהרי האתר כולו בשטח C". הארגון מציין כי הוא "בוחן כיצד ניתן לסייע באופן אפקטיבי לתושבי סבסטיה להתנגד לתוכנית".
מערכת "הארץ" כתבה במאמר מערכת בכותרת "מפקיעים את העתיד": "מטרת ההפקעה היא לא לפתוח את האתר ל'כלל הציבור', אלא להעביר אותו מהציבור הפלסטיני לידי המתנחלים".
אורי ארליך דובר "עמק שווה" טען לכותב השורות שמטרת ההפקעה אינה שימור האתר, את זה ניתן לעשות כבר עכשיו מאחר והאתר כולו בשטח סי ולראייה ארכיאולוגים ישראלים חופרים בו. המטרה היא ניתוקו מהכפר באמצעות גידור וסלילת כביש משטח סי על אדמות פרטיות שהופקעו. מעבר לכך, המורשת העשירה של סבסטיה, סיפורה של העיר האלילית שהקים הורדוס וסיפורו של יוחנן המטביל, נבי יחיא באיסלאם, כל אלה יימחקו, ורק הסיפור היהודי יסופר". בשולי הדברים הוא מוסיף "משעשע שבסופו של דבר שאחאב ומורשתו, והמקדש האלילית שבנה הורדוס עבור אוגוסטוס הופכים למורשתו של העם היהודי לפי עמיחי אליהו".




אלקנה סוקולובר, מדריך טיולים בשומרון הגיב לכותב השורות על טענה זו: "החוקרים הראשונים של ארץ ישראל פתחו תנ"ך ואז התחילו לחפש בשטח את מה שכתוב בתנ"ך. הציר שחורז את כל ההיסטוריה של ארץ ישראל – זה הקשר של עם ישראל וארץ ישראל".
לדבריו, "נכון, גם קבר שייח מוסלמי שבנוי מכמה אבנים מתפוררות מגלה איזה סיפור מעניין... אבל השריד הכי קטן, אפילו שבר חרס של קנקן ישראלי מתקופת המלוכה, הוא מעניין פי עשרה מכל מצודה צלבנית או תחנת קמח עותמאנית. ואם אנחנו מדברים על שריד גדול, על הארמון של ממלכת ישראל, אז זה הרבה הרבה יותר חשוב. והסיבה היא פשוטה – כי אני ישראלי, וזו ארץ ישראל. ככה פשוט".











- ישראל שפירא - היסטוריון ומרצה בכיר, חוקר ארץ ישראל ומדריך טיולים | לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com







0 תגובות