ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נשאל במהלך מסיבת העיתונאים שקיים היום (ראשון) עם קנצלר גרמניה פרידריך מרץ - אם יפרוש מהחיים הפוליטיים תמורת חנינה.
נתניהו השיב בחיוך גדול, בעברית, במילה אחת - לא. הוא פנה לקנצלר והמשיך באנגלית. "הם מודאגים מהעתיד שלי", אמר.
יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן הגיב בציוץ בטוויטר: "אין פרישה - אין חנינה".
מוקדם יותר, במסיבת העיתונאים, התייחס נתניהו לשלב השני בהפסקת האש בעזה ואמר כי זה יתרחש לאחר שהחטוף האחרון, רן גוילי, יוחזר. נתניהו גם אמר כי השלב השני "קשה יותר".
הוא הוסיף ואמר כי חמאס לא יהיה ברצועת עזה. לדבריו, פתרון שתי מדינות יגיע בסיומו של משא ומתן. הוא שיבח את התמיכה של גרמניה בישראל.
בין היתר אמר נתניהו, כפרפרזה לקריאות האנטישמיות נגד ישראל: "מהנהר עד הים ישראל תמשיך להגן על גבולותיה בעצמה".
הקנצלר בדבריו אמר כי יש סיבה שבגללה לא יהיה ביקור גומלין שלנתניהו בגרמניה. הוא התכוון לצווי המעצר שהוצאו נגד נתניהו ומונעים ממנו גישה למדינות שונות.
ההצהרה המלאה של נתניהו:
״תודה לך הקנצלר פרידריך. טוב לקבל את פניך ואת הפמליה שלך בירושלים. זאת לא הפעם הראשונה, אך כפי שאמרת, בפעם הראשונה בתור קנצלר.
הייתה לנו הזדמנות בין הביקורים האלה לשוחח בטלפון פעמים רבות. ועליי לומר לכם, אני משוחח עם מנהיגים רבים בעולם. כשאני משוחח עם פרידריך מרץ, זו שיחה פתוחה וכנה, אפילו כשיש ביננו חילוקי דעות, ולעיתים קרובות יש ביננו הסכמות. אבל אלה שיחות פתוחות בין חברים ואנשים שמכבדים אחד את השני.
עליי לומר ששמתי לב לא רק לחילוקי הדעות שלנו, אלא גם להצהרות הישירות שהיו לך על מה שישראל עושה למען יתר האנושות. אמרת את זה במהלך מבצע ׳עם כלביא׳, מלחמת 12 הימים שלנו עם איראן, ואמרת זאת רק לאחרונה באנקרה בצורה די נחרצת ואני חושב שהצהרות אלה ואחרות חשובות מאוד כיוון שהן משקפות מחויבות עמוקה יותר המבטאת את הגורלות השזורים של ישראל וגרמניה.
עברנו את האסון הגדול ביותר שעם כלשהו סבל על אדמה גרמנית שבוצע על ידי גרמנים, והדורות שבאו אחרי השואה הבינו שיש מחויבות מוסרית מיוחדת לאפשר למדינה היהודית, לעם היהודי להשתקם מהזוועה הזאת. גרמניה הייתה מחויבת ועודנה מחויבת לביטחונה של ישראל בדרכים חשובות ורבות.
מה שקרה מאז קום המדינה היהודית הוא שהצלחנו להדוף את אויבנו וכדי לעשות זאת פיתחנו יכולות שכעת מאפשרות לנו לגמול. לא רק שגרמניה פועלת להגנת ישראל, אלא שישראל, המדינה היהודית, 80 שנים אחרי השואה, פועלת להגנת גרמניה. וזה שינוי היסטורי שמגיע בתקופה של טלטלה ושינויים בינלאומיים גדולים.
שוחחנו על הדרכים בהן נוכל להמשיך את שיתוף הפעולה הביטחוני הזה בעולם משתנה, אבל זה לא רק שיתוף פעולה בעניינים צבאיים. דיברנו גם על שיתוף פעולה טכנולוגי. ישראל וגרמניה הן בין הכלכלות המתקדמות בעולם. יש לנו אנשים יוצאי דופן, מוכשרים בצורה בלתי רגילה בתחומים של הייטק, דיפ-טק, בינה מלאכותית, קוואנטית – כל הדברים האלה שעומדים לשנות את פני כדור הארץ ועתיד האנושות. אלה דברים שאנו מדורגים בהם גבוה מאוד אבל יחד, אם נשתף פעולה בדברים האלה נהיה מדורגים אף גבוה יותר. כבר אין הרבה לאן להתקדם אבל אני חושב שאם נעבוד יחד, נוכל לשפר לא רק את חיי האזרחים של גרמניה וישראל אלא גם את העולם, ואת השכונה הקרובה שלנו, המזרח התיכון. דיברנו על זה ואנחנו מוכנים לאחוז בהזדמנויות העתיד יחד.
זה יעזור לשלום. אנחנו נמצאים בנקודה שבה אנו מאמינים שהזדמנויות השלום נמצאות בהישג יד. הציר האיראני נפגע. הוא היה המנוע העיקרי של השיבושים במובן השלילי של טרור, קיצוניות וקנאות, והציר הזה ספג מכה. כעת יש הזדמנויות לשלום. אנחנו נוטים לנצל אותם. אני אדון בכך עם הנשיא טראמפ כשניפגש מאוחר יותר החודש, אבל דיברנו עליהן גם בינינו.
דיברנו על הדרך להביא לקץ שלטון חמאס בעזה כיוון שזה חלק חיוני מזה שנבטיח עתיד שונה עבור עזה ועתיד שונה עבורנו מול עזה. סיימנו עם החלק הראשון, כידוע לכם. אנחנו כמעט בסוף השלב הראשון. יש לנו עוד חלל חטוף אחד להחזיר לפה, רן גואילי, גיבור ישראל. ואז, בקרוב מאוד אנחנו מצפים לעבור לתוך השלב השני שהוא קשה יותר, או קשה באותה מידה. לא הייתי אומר קשה יותר, כי אף אחד לא האמין שבאמצעות הפעולה המשולבת שלנו של הפעולה הצבאית של ישראל בעיר עזה והפעולה הדיפלומטית היעילה של הנשיא טראמפ שהביאה את העולם הערבי והמוסלמי ללחוץ על חמאס לשחרר את החטופים, אף אחד לא האמין שנשיג את זה אבל עשינו זאת.
עכשיו יש שלב שני לא פחות מרתיע והוא להשיג פירוק מנשק של חמאס ופירוז של עזה. וכפי שציינתי בפני הקנצלר, יש שלב שלישי והוא דה-רדיקליזציה של עזה. זה עוד דבר שאנשים האמינו שהוא בלתי אפשרי אבל זה נעשה בגרמניה וביפן. זה נעשה במדינות המפרץ וזה יכול להיעשות גם בעזה אבל כמובן שחמאס צריך להיות מפורק. אלה אתגרים שניצבים מולנו אבל אנחנו לא נמנעים מהם. אנו חושבים שיש לנו הזדמנויות גדולות.
אני חושב שישראל, עם ישראל, חיילי ישראל, הפגינו חוסן ואומץ מדהימים. נלחמנו במלחמה בת שבע חזיתות נגד כוחות עוינים בהנהגת איראן שמחויבים להשמדתנו באופן גלוי. זה, שמונה עשורים אחרי השואה, ניסיון מוצהר להשמיד את המדינה היהודית. דמיינו שהיה ניסיון מוצהר להשמדה של גרמניה, צרפת או אוסטריה או כל מדינה אחרת. ישראל שעמדה בפני זה, גייסה כמובן את המשאבים שלה ונלחמה במלחמה צודקת באמצעות אמצעים צודקים.
מתנהל מולנו מסע השמצה בקנה מידה היסטורי. קנה מידה היסטורי ב-80 השנים האחרונות אבל לא עבור העם היהודי. הושמצנו במשך מאות שנים. בימי הביניים, בגרמניה וברחבי אירופה של ימי הביניים, הואשמנו בהרעלת בארות, של שחיטת ילדים נוצרים כדי להשתמש בדמם לאפיית מצות לפסח. נשאנו מזיקים. אלו היו ההאשמות שתמיד, תמיד קדמו להשמדה בפועל שבאה לאחר מכן. ויהודים הותקפו. הם סבלו מפוגרומים. הם סבלו מגירושים. והם סבלו ממעשי טבח בקנה מידה גדול בשטחים גדולים מספרד ועד אוקראינה. השמצות עצומות, התקפות אדירות שהגיעו לשיאן בטבח הגדול מכולם, השואה.
מה שקרה מאז הוא שחשבנו, חלק חשבו, למעשה אני לא חשבתי כך, אבל חלק חשבו שהאנטישמיות נעלמה. היא לא נעלמה. זאת תופעה מחזורית לתקוף את היהודים בדרכים שמהוות הכנה לקראת השמדתם, שוללות מהם לגיטימציה. זה עבר מהעם היהודי למדינה היהודית. הייתה פשוט הפוגה. כמה עשורים שבהם אנטישמיות לא הייתה מקובלת חברתית. עכשיו זה קורה בכל בירה. ואנשים נושאים את דגלי חמאס. האנשים האלה שעינו נשים, אנסו אותן, אחר כך כרתו את ראשן, שרפו ילדים חיים, תינוקות חיים, לקחו בני ערובה, ניצולי שואה, תינוקות. זה שערורייתי.
אנשים מפגינים למענם ומאשימים את ישראל בפשעי מלחמה כוזבים משום שישראל נקטה באמצעים שאף צבא בהיסטוריה לא נקט במצב העירוני הקשה ביותר, מצב של לוחמה עירונית. ישראל ביקשה מהאוכלוסייה לעזוב וחמאס ירה בהם כדי להשאיר אותם שם כדי שהנפגעים יוכלו להופיע ברשתות הבינלאומיות השונות.
אני מבין את ההשפעה העצומה שיש לזה על הציבורים בגרמניה ואירופה, ובמידה מסוימת גם אמריקה. אבל אני אגיד לכם, כפי שאמרתי לקנצלר, יש הבדל גדול אחד. אולי אנחנו לא מסוגלים לשלוט בזה, אבל שינינו את ההיסטוריה היהודית במובן שאלו שמשמיצים אותנו כבר לא יכולים להשמיד אותנו. כי כשהם באים לעשות את זה, כפי שעשו ב-7 באוקטובר, אנחנו הודפים אותם.
וכשהם מנסים לכרוך סביבנו לולאת מוות, כפי שאיראן ניסתה עם שליחיה, אנחנו הודפים אותם. זה ההבדל הגדול. ואני חושב שהאמת הזו תהיה ברורה ואני משבח את הקנצלר על אמירת האמת במספר אירועים חשובים. אבל עדיין יש לנו עבודה לעשות כדי להסביר במה אנחנו נלחמים, איך אנחנו נלחמים בזה, ולמה אנחנו עושים, שמה שאנחנו עושים הוא לא רק למען הגנתנו, אלא גם להגנת גרמניה ולהגנת חברות חופשיות בכל מקום, ואני אגיד גם למען שכנינו הערבים הלא-רדיקליים. למעשה, הם מבינים את זה טוב יותר מרבים אחרים.
בנוגע לשאלת שתי המדינות, עכשיו יש לנו נקודת מבט שונה, כמובן, כי מטרתה של מדינה פלסטינית היא להשמיד את המדינה היהודית היחידה. כבר הייתה להם מדינה בעזה, מדינה דה-פקטו, והיא שימשה כדי לנסות להשמיד את המדינה היהודית היחידה. אנחנו מאמינים שיש דרך לקדם שלום רחב יותר עם מדינות ערב וגם דרך לכונן שלום בר-ביצוע עם שכנינו הפלסטינים. אבל אנחנו לא הולכים ליצור מדינה שתתחייב להשמדתנו ממש בפתח ביתנו. וכפי שאתם יודעים, ישראל היא ׳ענקית׳. הרוחב שלנו הוא 50 קילומטרים, רוחב של 70 קילומטרים בנקודה הרחבה ביותר שלה. ואנחנו כמובן נדאג לביטחוננו.
הדבר היחיד שתמיד נתעקש עליו הוא שהסמכות הריבונית על הביטחון מנהר הירדן, שנמצא ממש כאן, ועד לים התיכון, שנמצא ממש שם, תמיד יהיה בידי ישראל. וזה אומר שישראל תשלוט בגורלה, תמשיך להגן על ביטחונה למעננו ולמען אחרים.
אני חייב לומר, פרידריך, אני חושב שאנחנו על סף עידן חדש כי אני חושב שנשיג את הרחבת השלום. אני חושב שאנחנו בעידן חדש כי אני חושב שהאפשרויות של הטכנולוגיה עם הסיכונים שלהן, במיוחד בתחום הבינה המלאכותית, אבל עם היתרונות החיוביים שלהן הן עצומות בכל תחום, כלומר, מחקלאות ועד בריאות ותחבורה... ואני חושב שאנחנו, ביחד, אנחנו יכולים להוביל את זה ולהפוך לא למעצמה משנית, אלא למעצמה ראשונה בקידום האנושות.
אני מצפה לדיונים שלנו, ואני חייב לומר שאשתך הייתה אמורה לבוא לכאן, תביא אותה בפעם הבאה. זו תהיה הזדמנות להרחיב על הדברים האלה.
אז ברוך הבא, פרידריך, ברוך הבא, חבר״.
0 תגובות