האברך הליטאי עמד נדהם בחלל החצוב מול המאספה העתיקה, מישש בידיו את השקערורית החצובה במדויק - משכב הראש של המת מתקופת בית ראשון. כמה פעמים אתה עומד במקום שבו, לפני 2,600 שנה, שכב אדם אחרון לנוחו?
>> למגזין המלא - לחצו כאן
הסיפור של המקום הזה מתחיל בקיץ 1979, כשנער "נודניק" מצא כאן משהו שהכה את כופרי המקרא בנשקם שלהם - בארכיאולוגיה.
השבוע, ביום ראשון הלך לעולמו פרופ' גבריאל (גבי) ברקאי, בן 81. הארכיאולוג שגילה את לוחיות ברכת כהנים - הטקסט המקראי העתיק ביותר שנמצא אי פעם.
גבי ברקאי נולד בגטו בודפשט ב-20 ביוני 1944 - חודשיים בלבד אחרי שהנאצים נכנסו להונגריה. כדי שיהיה מזון בגטו, אימו נאלצה למכור חלב אם וקיבלה בתמורה גוש שומן או פרוסת לחם. אביו נשלח למחנה עבודה של הנאצים באוקראינה, ברח ממנו והגיע בעקבות הצבא האדום בדיוק בזמן שהגטו שוחרר.
ב-1950 עלתה המשפחה לארץ באוניית המעפילים "קוממיות" ושינתה את שמה מברסלאוור לברקאי. הילד שנולד בגטו סיים את לימודיו בגימנסיה העברית רחביה, ולאחר שירות צבאי החל ללמוד ארכאולוגיה וגאוגרפיה באוניברסיטה העברית, שם שימש כעוזר הוראה של דוד פלוסר.
לימודיו לדוקטורט באוניברסיטת תל אביב נקטעו במלחמת יום כיפור, שבה עסק בסקר בצפון הבשן במובלעת הסורית. בשנת 1986 קיבל תואר דוקטור בנושא "צפונה ומערבה של ירושלים בסוף תקופת הברזל".
התגלית שהפכה אותו למפורסם התרחשה בכתף הינום, האתר הארכאולוגי שמדרום-מערב לעיר העתיקה של ירושלים, בצמוד למרכז מורשת בגין. בין השנים 1975-1994 חפר ברקאי במקום, אך השיא היה בקיץ 1979. אז נעזר בילדים במסגרת החוג לארכיאולוגיה של החברה להגנת הטבע.
בראיון לעיתון 'ישראל היום' תיאר ברקאי את אותו רגע גורלי: "עבדנו אז עם חבורת ילדים במסגרת החוג לארכיאולוגיה של החברה להגנת הטבע. אחד הילדים הללו היה נודניק באופן מיוחד. חשבתי לעצמי: נשים אותו במאספה, שינקה את פני הסלע שם. הנחתי שהמאספה הזאת שדודה כמו אלה שבשאר מערות הקבורה, אבל אחרי זמן מה, אני מרגיש שמישהו מושך בשולי חולצתי, אני מסתובב, ורואה את הנודניק עם שני כלים שלמים מימי בית ראשון בידיו".
ברקאי המשיך: "כמעט חנקתי אותו. זו הייתה התנהלות לא תקינה - לשלוף כלים החוצה. הוא לא היה אמור לגעת בהם אלא לקרוא לי פנימה... הילד הזה הוביל אותי אל תגלית חיי, והתרגשות גדולה אחזה בי... אירגנתי צוות של סטודנטים ונכנסנו לעבודה סביב השעון, 24 שעות ביממה".
הסתבר שהמאספה - הבור שאליו הועברו עצמות המתים אחרי שנה - היתה היחידה שלא נשדדה. תקרתה צנחה וקברה את תכולתה מתחת, כך ששודדי הקברים סברו שהיא ריקה. בתוכה נמצאו כ-65 שלדים וכאלף חפצים.
אך ההמשך היה עוד יותר מרגש. ברקאי המשיך לתאר: "באחד הימים קראה לי פנימה אחת העובדות, ג'ודית האדלי, כיום פרופסור למקרא בארצות הברית, והצביעה בפני בתוך העפר על משהו שנראה כמו בדל סיגריה, בצבע אפרפר־סגול. מאוחר יותר מצאנו עוד חפץ דומה, הפעם בגודל של חצי בדל סיגריה. אחרי סינון וניקוי, היה ברור שמדובר בלוחיות כסף שגוללו אותן סביב עצמן, אבל לא ניתן היה לפתוח אותן".
שלוש שנים ארכה פתיחת שתי לוחיות הכסף המגולגלות, עד שנמצאה הטכנולוגיה המתאימה. עדה ירדני, מומחית לכתב עברי קדום, פיענחה את הכיתוב: ברכת כהנים. "יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ; יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם" - טקסט מקראי מהמאה השביעית-שישית לפנה"ס, הקדום ביותר שנמצא.
שם ה' מופיע על הלוחיות חמש פעמים. זו הפעם הראשונה שנמצא שם ה' בירושלים מתקופת בית ראשון.
הלוחיות הוכיחו שברכת כהנים הייתה נפוצה דיה כדי להיחרט על קמעות של יהודים בקברם.
ברקאי המשיך לגלות ולחפור: בשנת 1983 חפר ברוגם גנים והציע שהרגמים היו אתרי מספד למלכי יהודה. ב-1995 חפר בתל קריית יערים. בשנת 2005 יזם עם יצחק דבירה את פרויקט סינון העפר מהר הבית, שהפך למיזם ענק שבו השתתפו מאות אלפי מתנדבים. מיזם זה חיזק את הקשר בין העם היהודי להר הבית.
ברקאי זכה בפרס ירושלים לארכאולוגיה (1996), פרס מוסקוביץ' לציונות (2014) ותואר יקיר ירושלים (2018).
מעבר לתארים, ברקאי היה מורה. הוא לימד באוניברסיטאות תל אביב, בן-גוריון, בר-אילן, העברית, וגם במכללות ובמסגרות עממיות.
לפני מספר חודשים בקורס הכשרת מדריכי טיולים מטעם יד יצחק בן צבי, שבו שימשתי כרכז מרכז כיון, הגענו בסיור לימודי לאותה מאספה מפורסמת.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
מדריך הטיולים אלרון זבטני (כיום דוקטור) שהעביר את הסיור הסביר לנו בהתרגשות את סיפור גילוי קמיע ברכת הכהנים, והמדריכים הצעירים הביטו בדרגשים העתיקים, נגעו במשכבי הראש, והרגישו את ההיסטוריה דרך האבן הקרה.
- ישראל שפירא - היסטוריון ומרצה בכיר, חוקר ארץ ישראל ומדריך טיולים | מחבר הספרים 'המקומות הנדירים הקדושים והרטובים', 'עזה מאז ולתמיד', 'המקומות הקדושים בלבנון', ו'סודות המכבים' | לתגובות, הערות, לשליחת חומרים ורעיונות ולהזמנת הרצאות, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
0 תגובות