וידוי מזעזע של האב השכול: "מיהרתי לשפוט את ההורים - וזה מה שגיליתי"

לובר מתאר כיצד נסחף לשיח הציבורי המהיר והמאשים, וכתב: “וגם אני צקצקתי בלשון על ‘ההורים הלא אחראיים’… וגם אני מיהרתי לחרוץ משפט ולנקוט עמדה”.

לדבריו, המפנה הגיע כאשר הבין שהטרגדיה קיבלה פנים ושם. היה זה כאשר התברר לו כי אמו של אחד התינוקות, חני כץ, הגיעה בזמנו לשבעה של בנו יהונתן והביאה לאשתו שרשרת לב עם דמותו של בנה. “ופתאום ‘מאירוע קשה’ שמחייב התייחסות, נהיה להם שמות ופרצוף”, כתב. מול האם השכולה, הוא מספר, הבין כי “בשבילי זו הייתה צריכה להיות הזווית היחידה – שותפות בצער. וכאב בנשמה”.

לובר הדגיש כי את הבדיקה והחקירה יש להשאיר לגורמים המקצועיים, אך הודה בכאב: “מה קרה לי, אב שכול, שהצטרפתי ל’חגיגה’… לאותו מחול האשמות נורא, כשהמתים עוד מוטלים לפנינו”. את דבריו הוא חותם בחרטה עמוקה: “והתחרטתי. וכמעט שקרעתי קריעה”.