בריכת אגירה עתיקה הממוקמת ליד מושב פצאל בבקעת הירדן מולאה מחדש במים לראשונה מזה עשרות שנים. הבריכה העצומה, שממדיה ניכרים היטב מהאוויר, בנויה בצורה ריבועית עם קירות תמך גבוהים, ושוכנת בלב השממה הצחיחה של הבקעה.
לפי הארכיאולוג ד"ר יצחק עומרי עבאדי, בתחתית קירות הבריכה זוהו אבנים הרודיאניות, המעידות שמדובר במתקן מים שנבנה בתקופת הורדוס לפני כאלפיים שנה. מי הבריכה הגיעו מאמת המים הקדומה שהורדוס הקים על צלע ההר, ושהעבירה את המים ממעיינות פצאל אל העיר פצאליס שבבקעה.
בסמוך לה דרך עתיקה בה עלו עולי רגל לירושלים.
פצאליס הוקמה בשנת 8 לפנה"ס על ידי הורדוס, ונקראה על שם אחיו הגדול פצאל – מושל ירושלים ששם קץ לחייו בשבי הפרתים. יוסף בן מתתיהו מתאר את העיר בשני מקומות: במלחמת היהודים כותב שהורדוס "יסד עיר בעמק הצר מצפון בואכה יריחו וקרא לו פצאליס", ובקדמוניות היהודים מוסיף שהורדוס "עשה את הארץ שמסביב, שהייתה שוממה, לפוריה ביותר". לאחר מות הורדוס עברה העיר לאחותו שלומית, ועם פטירתה הורישה אותה ליוליה אוגוסטה, אשת הקיסר אוגוסטוס.
שרידי פצאליס נמצאים כיום בתוך הכפר הפלסטיני פסאיל הסמוך. לדברי עבאדי, מי שנכנס לאתר מוצא ממצאים יוצאי דופן: מקוואות טהרה, בית מגורים מפואר מתקופת בית שני, ובית מרחץ ביזנטי עם רצפת היפוקאוסט שמורה ומעוטרת פסיפס. באתר נמצאת גם בריכת אגירה נוספת בנפח של 8,000 מ"ק, שאף היא קיבלה את מימיה מאותה אמת מים הרודיאנית.
מושב פצאל הוקם בשנת תש"ל (1970), כרבע קילומטר צפונית לשרידי פצאליס הקדומה, ושמו משמר את שם היישוב ההרודיאני שקדם לו באלפיים שנה.
לכותב השורות נודע שכרגע המים מלוכלכים. ציבור המטיילים מתבקש לנקוט זהירות, ולשמור על כללי הבטיחות. נא לשמור על הניקיון ולהשאיר המקום נקי כמות שהוא. המקום אינו אתר רחצה רשמי, והקרקעית מלאה עצים וקוצים. אין בכתבה זו משום קריאה לציבור להגיע לבקר במקום.
- ישראל שפירא - היסטוריון ומרצה בכיר, חוקר ארץ ישראל ומדריך טיולים | מחבר הספרים 'המקומות הנדירים הקדושים והרטובים', 'עזה מאז ולתמיד', 'המקומות הקדושים בלבנון', ו'סודות המכבים' | לתגובות, הערות, לשליחת חומרים ורעיונות ולהזמנת הרצאות, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
0 תגובות