סקירה היסטורית מורחבת ומפורטת של האסונות הדרמטיים ביותר שפקדו את עם ישראל בתשעה באב ובימים הסמוכים לו, מסודרים כרונולוגית עם התאריכים העבריים והלועזיים.
א. גזירת המדבר: חטא המרגלים
- התאריך העברי: ט' באב ב'תמ"ט, שנה לועזית: 1312 לפנה"ס (לפי המסורת)
השורש הרוחני של כל אבלות תשעה באב נעוץ בלילה שבו בכו בני ישראל במדבר, לאחר ששמעו את דיבת הארץ מפי המרגלים ששלח משה רבינו. העם נתקף ייאוש, סירב לעלות לארץ ישראל וביקש "נתנה ראש ונשובה מצרימה". הקדוש ברוך הוא אמר להם באותה שעה: "אתם בכיתם בכייה של חינם, ואני קובע לכם בכייה לדורות". באותו לילה נגזרה הגזירה כי כל דור המדבר ימות במדבר, והכניסה לארץ תתעכב ב-40 שנה.
ב. חורבן בית המקדש הראשון
- התאריך העברי: ט' באב ג'של"ח, שנה לועזית: 423 לפנה"ס (לפי המניין המקובל בחז"ל) / 586 לפנה"ס (לפי המחקר)
צבאו של נבוכדנצר מלך בבל, בראשות שר הצבא נבוזראדן, כבש את ירושלים לאחר מצור ממושך וקשה שגרם לרעב נורא בעיר. ביום ז' באב נכנסו הנוכרים להיכל, וביום ט' באב לעת ערב הציתו את האש בבית המקדש הראשון, שבנה המלך שלמה. המקדש בער לאורך כל יום י' באב. בעקבות החורבן, הוגלה עם ישראל לבבל, ותקופת הזוהר של ממלכת יהודה הגיעה אל קצה המר ורווי הדמים.
ג. חורבן בית המקדש השני
- התאריך העברי: ט' באב ג'תת"ל, שנה לועזית: 70 לספירה
כ-490 שנים לאחר חורבן הבית הראשון, שחזר האסון את עצמו בצורה מדויקת ומצמררת. הלגיונות הרומאיים, בהנהגתו של טיטוס (בנו של הקיסר אספסיאנוס), הבקיעו את חומות ירושלים לאחר תקופה ממושכת של מלחמת אחים קשה ורעב קיצוני בתוך העיר. ביום תשעה באב הושלך לפיד בוער אל חלל המקדש, ובית המקדש השני עלה בלהבות. מעל מיליון יהודים נטבחו בירושלים, ומאות אלפים נמכרו לעבדות, במה שפתח את "גלות אדום" – הגלות הארוכה והמרה שנמשכת עד ימינו.
ד. נפילת העיר ביתר וקץ מרד בר כוכבא
- התאריך העברי: ט' באב ג'תקצ"ה, שנה לועזית: 135 לספירה
כשישים ושש שנים לאחר חורבן הבית השני, ניסו יהודי ארץ ישראל להשתחרר מעול הרומאים במסגרת מרד בר כוכבא. המעוז האחרון של המרד היה בעיר המבוצרת ביתר. בתשעה באב הובקעו חומות העיר, והרומאים בראשות הקיסר אדריאנוס טבחו בתושבים ללא רחם. מאות אלפי יהודים נהרגו, והרומאים אסרו על קבורת המתים במשך תקופה ארוכה (עד שחכמים תיקנו את ברכת "הטוב והמטיב" בברכת המזון לאחר שהגופות לא הסריחו והובאו לקבורה). נפילת ביתר סימנה את קץ העצמאות היהודית בארץ למשך אלפיים שנה.
ה. חרישת ירושלים על ידי טורנוס רופוס
- התאריך העברי: ט' באב ג'תקצ"ו, שנה לועזית: 136 לספירה
שנה לאחר נפילת ביתר, ביקש הקיסר אדריאנוס למחוק כל זכר יהודי מירושלים. הוא מינה את הנציב טורנוס רופוס לחרוש את שטח המקדש ואת העיר כולה באמצעות מחרשות, כפי שחורשים שדה קוצים. על חורבות ירושלים הוקמה עיר אלילית רומית בשם "איליה קפיטולינה", ונאסר על יהודים להיכנס לתחומיה תחת עונש מוות.
ו. גירוש יהודי אנגליה
- התאריך העברי: ט' באב ה'נ', שנה לועזית: 1290 לספירה
במהלך ימי הביניים, סבלו יהודי אירופה מרדיפות קשות ועלילות דם. המלך האנגלי אדוארד הראשון חתם על צו מלכותי המורה על גירוש כללי של כל יהודי הממלכה. באופן מצמרר, המועד האחרון שניתן ליהודים לעזוב את אדמת אנגליה נקבע ליום תשעה באב. רכושם של אלפי היהודים הולאם על ידי הכתר, והם נאלצו להפליג אל הלא נודע, כאשר חלקם נשדדו ונטבעו בים על ידי ספנים אכזריים.
ז. גירוש יהודי צרפת
- התאריך העברי: י' באב ה'ס"ו (הצום חל בשבת ונדחה ליום ראשון י' באב) שנה לועזית: 1306 לספירה
הצטרפות מדהימה נוספת של תאריכי החורבן: המלך הצרפתי פיליפ הרביעי ("היפה"), שהיה שקוע בחובות כבדים, החליט להחרים את כל נכסי היהודים בארצו. ביום שלמחרת תשעה באב (שהיה יום הצום בפועל באותה שנה), נעצרו בבת אחת כ-100,000 יהודים ברחבי צרפת. הם נדרשו לעזוב את המדינה בתוך חודש ימים, כשהם מורשים לקחת איתם רק את הבגדים שעל גופם וכסף זעום להוצאות הדרך.
ח. גזירות קנ"א בספרד
- התאריך העברי: חודשי תמוז-אב ה'קנ"א שנה לועזית: 1391 לספירה
פרעות אכזריות פרצו בקהילת סביליה שבספרד בעקבות הסתה פרועה של כמרים נוצרים, ומשם התפשטו כמו אש בשדה קוצים לכל רחבי הממלכות של קסטיליה וארגון (כולל קטלוניה, ולנסיה וטולדו). השיא של גל האלימות והטבח התרחש בעיצומם של ימי בין המצרים וחודש אב. עשרות אלפי יהודים נרצחו באכזריות, קהילות שלמות נחרבו, ולמעלה מ-100,000 יהודים אולצו להטביל את עצמם לנצרות תחת איומי מוות – אירוע שיצר את מעמד "האנוסים" (ה"מרנוס") בספרד.
ט. גירוש ספרד הגדול
- התאריך העברי: ח' באב ה'רנ"ב (הארכה של יום אחד שניתנה על ידי המלכות) שנה לועזית: 1492 לספירה
המלך פרדיננד והמלכה איזבלה חתמו על "צו אלהמברה" שקבע כי כל יהודי שלא יתנצר חייב לעזוב את תחומי ספרד. התאריך הסופי והמוחלט שנקבע להשלמת הגירוש היה ז' באב, אך בשל העומס בנמלים הוא נדחה ביום אחד לח' באב – ערב תשעה באב. למעלה מ-200,000 יהודים, ביניהם גדולי תורה ומנהיגים כמו דון יצחק אברבנאל, עזבו את אחת הקהילות המפוארות ביותר בהיסטוריה, כשהם משאירים מאחוריהם את כל נכסיהם הרוחניים והגשמיים.
י. פרעות חמלניצקי – גזירות ת"ח ות"ט
- התאריך העברי: קיץ ה'ת"ח וה'ת"ט שנה לועזית: 1648–1649 לספירה
קוזאקים אוקראינים בראשותו של בוגדן חמלניצקי פתחו במרד נגד פולין, והפנו את עיקר זעמם ואכזריותם כלפי הקהילות היהודיות באוקראינה, פולין וליטא. במהלך חודשי הקיץ, וביתר שאת בימי בין המצרים, נטבחו מאות קהילות קודש באכזריות שאין לה תיאור, תוך מעשי התעללות קשים. עשרות אלפי יהודים נרצחו, וזכר החורבן הזה הונצח בקינות מיוחדות שחוברו לתשעה באב על ידי גדולי הדור ההוא (כמו הש"ך והתוספות יום טוב).
יא. פרוץ מלחמת העולם הראשונה
- התאריך העברי: ט' באב ה'תרע"ד שנה לועזית: 1 באוגוסט 1914
במוצאי תשעה באב ה'תרע"ד, הכריזה גרמניה מלחמה על רוסיה – אירוע שסימן את פתיחתה המעשית של מלחמת העולם הראשונה. מלחמה זו טלטלה את מרכזי התורה הגדולים באירופה, הביאה לחורבן קהילות רבות, גירוש המוני של יהודים מאזורי הלחימה, רעב ומחלות. מעבר לכך, ההיסטוריונים רואים במלחמה זו את הפתח ואת הרקע הישיר לעליית הנאציזם ולשואה האיומה שהתרחשה כעבור שני עשורים.
יב. ה"אקציה הגדולה" וחיסול גטו ורשה
- התאריך העברי: ח' באב ה'תש"ב שנה לועזית: 22 ביולי 1942
בעיצומה של השואה האיומה, בחרו הגרמנים הנאצים ימח שמם באופן מכוון בתאריכים בעלי משמעות סמלית לעם היהודי כדי להגביר את השבר הנפשי. בערב תשעה באב ה'תש"ב, החל השילוח ההמוני הגדול ביותר מגטו ורשה ("האקציה הגדולה"). במשך שבועות ארוכים, בקצב של אלפי אנשים ביום, נשלחו כ-300,000 מיהודי הגטו אל מחנה ההשמדה טרבלינקה, שם נרצחו בתאי הגזים.
יג. הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בארגנטינה (AMIA)
- התאריך העברי: י' באב ה'תשנ"ד (הצום חל בשבת ונדחה ליום ראשון ט' באב, הפיגוע קרה ביום שני י' באב) שנה לועזית: 18 ביולי 1994
פיגוע התאבדות רצחני שבוצע על ידי מחבל של ארגון החיזבאללה ובשליחות איראן החריב לחלוטין את בניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס. בפיגוע הקשה, שהתרחש בדיוק ביום שלאחר צום תשעה באב הנדחה, נרצחו 85 בני אדם ומאות נפצעו. זהו הפיגוע האנטישמי הקשה ביותר שבוצע על אדמת אמריקה הלטינית.
יד. פינוי יישובי גוש קטיף וצפון השומרון (תוכנית ההתנתקות)
- התאריך העברי: י' באב ה'תשס"ה, שנה לועזית: 15 באוגוסט 2005
בעת החדשה, אירוע שעורר שבר חברתי, דתי ופוליטי עמוק ביותר במדינת ישראל היה פינוי כפוי של כ-25 יישובים פורחים בגוש קטיף ובצפון השומרון. הפינוי הרשמי של התושבים מבתיהם והריסת בתי הכנסת והישיבות החלו בצו הממשלה בבוקרו של יום י' באב, מיד עם צאת צום תשעה באב – דבר שחיבר אצל רבים את תחושת החורבן העתיק לחורבן המודרני של התיישבות יהודית בארץ ישראל.
"כל המתאבל על ירושלים – זוכה ורואה בשמחתה"
ההיסטוריה היהודית רצופה בדם ובדמעות, והתאריכים הללו מוכיחים כי "אין המקרה שולט בעם השם". אך לצד האבל הכבד, לימדונו חז"ל כי דווקא בעיצומו של יום תשעה באב נולד משיח צדקנו – הכוח המנחם והגואל שיהפוך את ימי הבכי לימי ששון ושמחה, בבניין בית מקדשנו ותפארתנו במהרה בימינו, אמן.
0 תגובות