בביקור שערכתי לאחרונה בחוות מעוז צור, היישוב החדש שעלה על הקרקע בערב פסח תשפ"ו במערב בנימין, מצאתי את עצמי באזור אותו מזהים חוקרים את "גיא הצבועים" המקראי (בשפה הערבית "ואדי אלצ'באע" בין הכפר דיר אבזיע, למעוז צור), וכך מצאתי עצמי מתעמק בסוגיה גאוגרפית תנ"כית חז"לית מרתקת זו.
בספר שמואל א' פרק י"ג פסוק י"ח מתואר כיצד יצאו שלושה ראשי פלשתים ממחנם במכמש לפשוט על הארץ: אחד פנה לעפרה ולארץ שועל, שני פנה דרך בית חורון, והשלישי פנה "דֶּרֶךְ הַגְּבוּל הַנִּשְׁקָף עַל גֵּי הַצְּבֹעִים הַמִּדְבָּרָה".
היכן "גי הצבועים"?!
לאורך הדורות הוצעו לזיהוי המקום שני כיוונים עיקריים. הראשון, המזרחי, מקשר את השם לוואדי אבו א-צ'באע, יובל של נחל פרת (ואדי קלט) במדבר בנימין - אתר מדברי נהדר שיש בו קיר סנפלינג.
השני, המערבי – והוא זה שממוקם באזור שביקרתי בו – מבוסס על נחמיה י"א, שם נאמר בפסוק ל"א: "וּבְנֵי בִנְיָמִן מִגֶּבַע", ובהמשך הרשימה, בפסוק ל"ד במלואו: "חָדִיד *צְבֹעִים* נְבַלָּט" – כלומר יישוב בשם "צְבֹעִים" נזכר ברשימת ערי שבי ציון, בין חדיד לנבלט ששניהם נמצאים באזור זה ממש כדלהלן: חדיד ונבלט, זיהוים הגיאוגרפי מוסכם ומדויק, ומחזק את ההקשר המקומי.
חדיד, מוזכרת לראשונה ברשימת שבי ציון (עזרא ב', ל"ג; נחמיה ז' ל"ז), בוצרה בידי שמעון החשמונאי, נכבשה בידי אספסיאנוס במרד הגדול, וישב בה התנא ר' יקים איש חדיד. שמה השתמר כ"חַדִיתָא" עד לכפר הערבי שהתקיים במקום עד קום המדינה. כיום מזוהה עם תל חדיד, תל ארכיאולוגי בחבל מודיעין הצפוני סמוך לכביש 444, ו6, וממערב לו יושב המושב חדיד שהוקם ב-1949.
נבלט, המוזכרת אף היא בנחמיה, נזכרת בחז"ל בזיקה ל"משפחת בית נבלטא" (תוספתא פאה ד', י"א), וכן בשטר גירושין ארמי ממדבר יהודה. כיום מזוהה עם חורבת נבלט ("בית נבאלא"), סמוך למושב בית נחמיה, צפונית-מזרחית ללוד וצפונית לתל חדיד – ושמה השתמר גם בשם נחל נבלט העובר במקום.
כלומר חדיד, צבועים ונבלט – שלושתן ממוקמות באותו מרחב מצומצם ממש, חבל מודיעין, מה שמחזק את ההיגיון הגיאוגרפי ברצף השמות בפסוק, ותומך בזיהוי המערבי שגי צבועים נמצאת דווקא באזור שבו הקמת מעוז צור.
(יצוין שישנו עוד זיהוי לצבועים בחרבת ביידא מזרחית לאזור תעשייה חבל מודיעין).
צבועים בכתבי חז"ל
המשנה במסכת ביכורים (פ"א מ"ג) מספרת כי "אנשי הר צבועים הביאו ביכוריהם קודם לעצרת, ולא קיבלו מהם" – עדות על יישוב בעל אקלים חם, וזה מחזק את ההצעה על צבועים המזרחית זו שבספר המדבר באזור מכמש.
כך או כך, הביקור בחוות מעוז צור מוסיף נדבך חי ועדכני לפזל העתיק הזה – עוד דוגמה לאופן שבו שמות מקראיים ממשיכים להתגלגל ולהשתמר בנוף ארץ ישראל, גם באלפי שנים שלאחר שנכתבו לראשונה.
- ישראל שפירא - היסטוריון ומרצה בכיר, חוקר ארץ ישראל ומדריך טיולים | מחבר הספרים 'המקומות הנדירים הקדושים והרטובים', 'עזה מאז ולתמיד', 'המקומות הקדושים בלבנון', ו'סודות המכבים' | לתגובות, הערות, לשליחת חומרים ורעיונות ולהזמנת הרצאות, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
0 תגובות