בפסק דין תקדימי ומטלטל, כפי שנחשף בדיוני בית המשפט לתעבורה בעכו, הצליח נהג ישראלי לעשות את הבלתי יאומן ולבטל כתב אישום על שימוש בטלפון נייד.
בעוד המשטרה משוכנעת שבידה הוכחה ניצחת, השופטת יונת הברפלד-אברהם הבהירה כי גם לאכיפה יש גבולות. בסיפור הזה, החשבון הגיע מאוחר מדי, והמדינה נאלצה לסגת בבושת פנים בגלל תקלה טכנית שהפכה לדריסת רגל משפטית עבור הנהג. האם אנחנו בדרך לעידן שבו הביורוקרטיה תציל אתכם מהקנס הבא?
תקלת הדואר הגורלית: כש"מודה באשמה" מגיע מהכיוון הלא צפוי
לב הפרשה נעוץ במלאכת מחשבת של הגנה משפטית. הנהג, שנתפס ביוני 2024, טען כי מעולם לא קיבל את הדו"ח בגלל "תקלה תפעולית" של רשות הדואר. בעוד המדינה ניסתה לטעון לפרק זמן של שנה להתיישנות, השופטת קבעה מפורשות: בעבירה מצולמת, המדינה חייבת לשלוח את הדו"ח תוך ארבעה חודשים בלבד. ברגע שרשות הדואר הודתה כי הדו"ח לא הגיע ליעדו באשמתה, נוצר מצב של חילול הקודש של סדרי הדין, והשופטת לא היססה לקבוע כי הנאשם אינו חייב לשלם על מחדלי המערכת.
בל ייראה ובל יימצא: מדוע החוק מגן על הנהגים המצולמים?
בפסק הדין המרתק הוסבר כי הרציונל הוא פשוט: קשה לאדם להתגונן מול תמונה מחודש יוני כשהוא נזכר בה רק חודשים ארוכים לאחר מכן. בעולם שבו איש הישר בעיניו יעשה, החוק דורש מהמשטרה יעילות שיא. משלא עמדה המדינה בלוחות הזמנים, הרי שחלה התיישנות המצדיקה את ביטול ההליכים לאלתר. המקרה הזה מהווה מכת מחץ לניסיונות המדינה למתוח את גבולות החוק, ומוכיח כי עבור האזרח הקטן, הקפדה על קוצו של יוד היא לעיתים הדרך היחידה להשיג שלום בית מול רשויות האכיפה.
0 תגובות