בלילה שבין מוצאי שבת לראשון הקרוב, כ"ג-כ"ד בחשוון תשפ"ז (25-26 באוקטובר 2026), תעבור ישראל לשעון חורף. בשעה 02:00 בדיוק יוזזו מחוגי השעון שעה אחת אחורה ל-01:00, מה שיעניק לאזרחי המדינה שעת שינה נוספת.
המעבר נעשה בהתאם לחוק קביעת הזמן משנת 2013, הקובע כי בכל שנה, ביום ראשון האחרון של חודש אוקטובר, מזיזים את השעון בישראל שעה אחת אחורה. זמן זה נקרא "שעון חורף" והוא אחד משני הזמנים בהם נהוג להשתמש בישראל.
שעון החורף יימשך עד יום שישי האחרון של חודש מרץ 2027, אז יוזז השעון שעה קדימה במעבר לשעון הקיץ. המעבר מיועד להתאים את פעילות בני האדם לשעות האור והחושך - בקיץ מרוויחים שעת אור בערב, ואילו בחורף רובנו מתעוררים כשיש כבר אור בחוץ.
ד"ר אולג פופוב, ממונה מדידות זמן ותדר במשרד הכלכלה והתעשייה, מסביר כי שעון החורף בישראל הוא הזמן הרשמי הלאומי המסומן כ-UTC(INPL), ביחס לזמן הבינלאומי UTC. הזמן המקומי הישראלי מקדים את הזמן הבינלאומי בשעתיים בחורף (UTC+2) ובשלוש שעות בקיץ (UTC+3).
הזמן של מדינת ישראל נקבע במעבדה הלאומית לפיסיקה שבמשרד הכלכלה בעזרת מערכת מיוחדת שמשווה 86,400 פעמים ביממה את תוצאות מדידת הזמן בארץ עם תוצאות מדידת זמן של מעבדות לאומיות אחרות בעולם. במעבדה ישנם שלושה שעונים אטומיים מסוג צזיום, המהווים למעשה את השעון של המדינה ואת הסטנדרט הלאומי לזמן.
השפעה על הגוף ומצב הרוח
בחורף, כשאור השמש מוגבל ויש יותר שעות חושך ביממה, רמות הורמון המלטונין בגוף עולות, ואנו עשויים להיות מנומנמים ועייפים יותר. תפקיד המלטונין, המכונה גם "הורמון חושך", הוא לווסת את מחזוריות השינה מתוך מטרה להתאים את השינה לשעון הביולוגי.
גם הסרוטונין, הורמון נוסף האחראי בין היתר על מצב הרוח והרגשות, קשור על פי מחקרים באופן ישיר למידת החשיפה שלנו לאור. הירידה בכמות הסרוטונין בגוף בחורף עלולה לגרום למצב רוח ירוד ומדוכדך.
בעלי סמארטפונים וטאבלטים מדגמים חדשים יחסית צריכים לוודא שהמכשיר מכוון למצב אוטומטי, כדי שהשעון יתעדכן בעצמו. מומלץ לבדוק בהגדרות המכשיר שהאפשרות פעילה.